תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

קריאת מגילה דרך רמקול
כללי
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: שו"ת קול מבשר חלק ב' סימן כה

בראש אמיר נראה שיש לחלק בין אם יושב סמוך לשליח צבור שגם לולי הרמקול הוא היה שומע את קריאת המגילה. לבין אם יושב רחוק מהשליח ציבור שאילולי הרמקול לא היה שומע את קריאת המגילה כהלכתה. ואשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. נראה שאפשר להביא ראיה שמותר לאלו היושבים בסמוך לשליח ציבור מהגמרא בסוכה (דף ב ע"א) שכתבה: "דל עשתרות קרנים איכה צל סוכה", וכוונתה שאם נוריד את הערים שסמוכים לסוכה יהיה בסוכה צל של הסכך ולא של הערים שסביב. ואפשר לדמות זאת לנידוננו שאם נוריד את הרמקול אותם אנשים שיושבים בסמוך לשליח ציבור ישמעו את קולו של השליח ציבור ויוצאים ידי חובה. ובתוך זה ראיתי את מ"ש בשו"ת קול מבשר (חלק ב' סימן כה) שהשומעים דרך רמקול אינם יוצאים ידי חובת מקרא מגילה וקריאת התורה, שבכדי שיצא ידי חובה צריך לשמוע קולו של המדבר בלבד, ללא שיתוף ממכשיר אחר. ואין מועיל בזה מה שחצי הקול מפי האדם המדבר וחציו על ידי מכשיר, ולפי דבריו נראה שאף שאלו היושבים בסמוך אל השליח ציבור אינם יוצאים ידי חובה, כיון שעל ידי הרמקול שומעים את קולו של השליח ציבור עבה יותר, ויוצא שקול אחר מעורב בו ואינו יוצא ידי חובה. אולם נראה שהעיקר כמו שכתבתי למעלה, שאם יושב בסמוך כן יוצא בסמוך כן יוצא ידי חובה. ועיין בחזון עובדיה (פורים מהלכות מקרא מגילה, אות ג').

ונעבור לדון לגבי אלו היושבים רחוק יותר מהשליח ציבור ואילולי הרמקול הם לא ישמעו את קריאת המגילה. ונלע"ד שדבר זה שנוי במחלוקת האם קול האדם הנשמע ע"י הרמקול או הטלפון זהו קולו ממש או קולו בשינוי מועט. וראיתי בספר גליוני הש"ס (ברכות דף כה ע"ב) שדן בדבר שמיעת קול שופר ומקרא מגילה דרך הטלפון, וכתב שראה בספרי המחקרים הטבעיים, שאין הקול של המדבר עם חברו הוא הבא לאוזן השומע, אלא קול המדבר מרעיד חלק האויר הסמוך לפיו, וחלק זה לסמוך אליו, וכן הלאה כסדר הזה עד שנתרעד חלק האויר שבאוזן השומע. ולפי"ז כל שמיעה.

 היא ע"י דבר אחר, וזה אינו הקול של המדבר עצמו. ומ"מ נראה שאין לנו לדון משמיעה רגילה לשמיעה שע"י הטלפון. ששמיעה רגילה אע"פ שהיא גרמא, ע"י חלקי האויר שמתנודדים זה מזה, עכ"פ הואיל ודרך השמיעה וטבעה בכך, שפיר נחשבת לשמיעה. משא"כ בשומע דרך הטלפון שאין דרך טבע השמיעה בעצמותה בכך. ע"כ דבריו. ולאחר העיון נראה לי שכוונתו בכל זה גם לגבי רמקול. ע"ש.

ואחר המופלג מצאתי  שכתב בשו"ת מנחת אליעזר (חלק ב' סימן עב) לגבי שמיעת תקיעת שופר דרך הטלפון, שלא יצא ידי חובה, דדמי למ"ש בראש השנה (דף כז ע"ב) שהתוקע לתוך הבור או לתוך הדות, אם קול שופר שמע יצא, ואם קול הברה שמע לא יצא. ולכן אם שמע תקיעות שופר בטלפון ג"כ לא יצא ידי חובה כי קולו של האדם בטלפון משתנה, ולא נשאר הקול כמו קולו של האיש ממש. וכתב שלגבי מקרא מגילה, הוא חקר את כל הצדדים ולא מצא שום צד כדי לאסור זאת. שהרי במגילה לא נפסל קולו של הקורא אם נתעבה בהבהרת הטלפון בשמיעה בריחוק מקום.

וצופה הייתי לרב משה פיינשטיין שכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ב' סימן קח) תשובה להגר"ח גינזבורג (שזה שפשוט לכבוד תורתו שאין יוצאים ידי חובת מקרא מגילה בשמיעה על ידי רמקול, לפי מה שאומרים המומחים שאין הרמקול משמיע הקול של האדם עצמו, אלא קול אחר הנוצר מכח קולו של המדבר, והרי הוא כמי ששומע מקול של מי שאינו בר חיובא. ולדידי מספיקא לי טובה, שאפילו אם נאמר האמת כדברי המומחים בזה , מ"מ כיון שהוא נשמע רק בשעה שהאדם קורא, יש לחושבו כקולו ממש. ומנין לנו עצם כח השמיעה הרגילה איך הוא, שאולי גם הוא באופן שנוצר איזה דבר באויר שמגיע לאזנו. וכן מסתבר לפי דברי חכמי הטבע, שהקול יש לו קצת שיהוי זמן בהילוכו עד שהולך ומגיע לאוזן, ומ"מ נחשב שהוא קול האדם. ואם כן גם הקול הנשמע דרך הרמקול שהוא בעת שהאדם מדבר נחשב כקולו ממש, ומה גם שאין הדבר ברור מה שאומרים שהוא קול אחר. ולכן מצד עיקר ההלכה אין למחות ביד הרוצים לקרות המגילה על ידי הרמקול. וכיון שזהו ענין חדש ולא ברור להיתר, יש למחות בידם. ע"כ דבריו. ונראה שדעתו שמעיקר ההלכה כן יוצאים ידי חובה, וקולו של האדם כן נשמע גם דרך הרמקול. אמנם כיון שזה דבר חדש אין ראוי לעשות כך. ברם דא עקא שדחה את דבריו בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן נד) וכתב שכנראה לא הוסבר לו הדבר כראוי, ושמעיקר ההלכה אין יוצאים. וכ"כ בספר מקראי קודש(חנוכה ופורים עמוד צו)לרב פראנק שיש להקל, ושיוצאים י"ח מקרא מגילה דרך הרמקול, כיון שכל הקולות כשרים, אלא שצריך שיהיו נשמעים מפי בר חיובא. וע"ע בשו"ת פני מבין (או"ח סימן לג).

אמנם לא נכחד ממני מ"ש בשו"ת ירושת פליטה (סימן ו') שאין יוצאים ידי חובת שמיעת קול שופר או מקרא מגילה דרך הטלפון או הרמקול, משום שהרמקול הנשמע דרך המכשירים האלה אינם קול המדבר עצמו אלא כח הבל פיו של המדבר דוחק זרם חשמלי על הטס (ממברנא) אשר שם, ומשמיע קול אחר חדש כדמותו כצלמו, ואם כן איך יתכן לצאת ידי חובת מצות אלו על ידי הקול של הטס שאינו בגדר אדם בר חיובא. ע"כ. ונלע"ד שהוא חולק על מ"ש הרב פראנק שכן יוצא ידי חובה, כיון שצריך להשמע מפי בר חייובא. וכוונתו שהאדם הוא בר חיובא ולכן יוצא י"ח. משא"כ בשו"ת שארית פליטה הנ"ל שהתכוון שהקול שיוצא מהטס אינו בגדר בר חיובא. ולכן אינו יוצא י"ח. ואת זה הביא גם בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן נד). וכן נשאל בשו"ת הלכות קטנות (חלק ב' סימן רעו) האם הקורא את המגילה במערה, ואדם אחר שומע מרחוק את הבת קול של הקריאה, ולא ששמע קול הברה אלא בת קול ברור, מהו שיצא ידי חובתו? והשיב, שכיון שצריך שהנשמע והשומע יתכוונו לצאת ידי חובה, ואותו בת קול שנעקר ופרח באויר אין לו קשר עם המשמיע, לא יצא ידי חובה. וכן כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ד' סימן כו) שאין להתיר לצאת י"ח תפילה או מקרא מגילה דרך הרדיו והרמקול, כי הקול ששומעים איננו קולו של השליח צבור, שקול האדם חלף הלך לו, ונעלם ונהפך לזרם משתנה, וגלי קול כדוגמת אותם זעזועים שנעשו בתחילה על ידי מיתרי קול האדם המדבר בקרבת הרמקול. ואע"פ שהקול הנשמע נוצר תיכף ומיד עם יציאת קול האדם, בכל זאת יש לדמותו לשומע קול תפילה או מקרא מגילה מתוך תקליט של גרמופון, שבודאי אי אפשר לצאת בו ידי חובה. וע' בזה בשו"ת קול מבשר (חלק ב' סימן כה). מצאתי וראיתי שהביא בשו"ת יחוה דעת (חלק ג' סימן נד) את מ"ש בשו"ת חיי אריה (סימן ל) שאין יוצאים ידי חובת שמיעת קול שופר דרך הטלפון, שכל מצוה שכתבה התורה לעשות בכוונה, עשיית המצוה ע"י שינוי וגרעון ממה דרך רוב בני אדם לעשותה פוסלת אותה.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים