תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

שאלות מצויות בחושן משפט – תשובות מבד"ץ בעזרת השם
כללי
כותב החידוש: Rabbi Efraim Kachlon

מראה מקומות: שלחן ערוך חושן משפט

זך טבת תשפ"ד

שאלות בעניני חושן משפט שנידונו בבד"ץ 'בעזרת השם'

'גניבה מבזק'

שאלה

בשירות גוביינא המצוי בחברת הטלפון בזק, האם מותר לומר את מספר הטלפון במקום את השם כדי שיוכלו להתקשר אליו, או למסור את ההודעה שצריך, או שיש לחוש בזה משום גזל?

תשובה

בשו"ת רבבות אפרים (חלק ח או"ח סימן קנח אות ז) כתב, שלדעת הגר"י פישר והגר"ד פיינשטין זצ"ל מותר לעשות כן, ולדעת הגרח"פ שיינברג והגר"ש ואזנר זצ"ל אסור לעשות כן. והרב רבבות אפרים עצמו נטה קו להחמיר בזה. אמנם, ראיתי בשו"ת מחקרי ארץ (ח"ב חו"מ סימן ה), שכתב להתיר בזה מכמה טעמי תריצי, וחד מנייהו דכיון שהחברה נותנת רשות להודיע הודעה קצרה בזמן הזה בחינם, מה לי אם זו הודעה של שמו או הודעה של דבר אחר. ע"כ. [ויש לבאר יותר את הדברים – שלמרות שבהוראה שנותנים מורים שיקליט האדם את שמו, מ"מ כיון שיודעים שישנה אפשרות להודיע הודעה קצרה, הווה כאבידה מדעת והגם שלדעת הרמב"ם (הלכות גזילה ואבידה פי"א הי"א) ומרן השו"ע (חו"מ סימן רסא סעיף ד) אסור לקחת את הממון, מ"מ הרמ"א הביא י"א שכל אבידה מדעת הווה הפקר, וכן היא דעת הטור. וע"ש בש"ך (ס"ק ג) שביאר היטב דעה זו. גם בשו"ת הב"ח הישנות (סימן צז ד"ה חדא), נוטה דעתו כדברי הטור. ע"ש. ועיין בקצות החושן (רסא סק"א) שהשיג עליו. ואמנם עיין בנתיבות המשפט (בביאורים סימן רסא סק"א) שכתב, דגם לפי הרמב"ם יש לומר דאחר שנטלו הוא שלו מטעם יאוש, רק שאסור לכתחילה ליטלו. ע"כ. ולפי זה בנידון דידן אפשר דהוי יאוש שלא מדעת דלא הוי יאוש (שו"ע חו"מ סימן רסב ס"ג) שהרי לא ידוע כל פעם שמשתמשים באופן הנ"ל כדי למחול, ומ"מ יש לומר דבמה שיודע שעושים כן סגי, ול"צ ידיעה על כל אחד שמתקשר, וממילא לא חייב שום תשלום על זה. ויל"ע. ואכמ"ל]. ועיין בקובץ מה טובו אהליך (קובץ ח עמוד עב). שו"ר בשו"ת ודרשת וחקרת גורסמן (ח"ד חו"מ סימן כא אות א) שכתב, שביררו עם חברת בזק, והודיעו שמסכימים להשתמש באופן זה. ותשקוט האר'ש.     

'גניבה מחברות האשראי'

שאלה

חברות אשראי המעניקות מתנת הצטרפות למי שעושה כרטיס אשראי אצלם, האם אפשר להצטרף רק כדי לקבל את מתנת ההצטרפות ומיד לבטל את הכרטיס?

תשובה

בשו"ת תשובות ישראל טויב (ח"ד ענינים שונים סימן קכו) כתב לאסור איסר בזה. אמנם בשו"ת ישיב יצחק שכטר (חלק לט חו"מ סימן צז) נשאל בזה, והעלה דיש להקל כשבעלי האשראי גוים או אינם שומרים תורה ומצות, בצירוף שהמס מנכה להם את ההפסדים. ולא מפסידים מזה. עכ"ד. אמנם נראה לדינא שמכיון שלא מתנים שום תנאי עם מי שעושה כרטיס אשראי, ומצוי הדבר שיש כאלה שנוהגים כן, מסתבר שהעיסקה מראש היא אדעתא דהכי, ואין לחוש. ועיין בשו"ת ודרשת וחקרת (ח"ו חו"מ סימן כה אות ב) שצידד שנחשב כאבידה מדעת. [ובענין זה כבר עמדנו לעיל בתשובה אודות השימוש בגוביינא ומשם בארה]. ומה גם שיש סברא לומר שדעתם בעסקה זו לנסות לשכנע את הלקוחות ולפתותם להמשיך להשתמש בכרטיס זה, ועל עצם זה מוכנים לתת את מתנת ההצטרפות.

 

'גניבה מחברת וולט'

שאלה

חברת המשלוחים וולט שמתווכת את העסקה בין הקונה למוכר ודואגת למשלוח, ולוקחת אחוזים גבוהים מכל עסקה (כ – 30%) האם מותר למוכר לבטל את העסקה שקיבל מהם, וליצור קשר ישירות עם הקונה? [יש לציין שדרך זו אפשרית רק אם יאמר המוכר לחברת וולט – שצריך ליצור קשר עם הקונה והם יתווכו ביניהם על ידי העברת מספר הטלפון זה לזה], ומה הדין אם עשה המוכר כן אם מחוייב הקונה לשלם לוולט על זה שהשתמש בשירותיהם?

תשובה

·       בשיחה עם מר ש. מנכ"ל וולט בירושלים התברר: שלמרות שעיקר החברה היא במדינת פינלנד, ישנם יהודים רבים בארץ ובחוץ לארץ שמחזיקים במניות החברה, ומכל עסקה יש להם רווחים [והגם שהרווח הוא באחוזים מזעריים, שבודאי יגיע לכל אחד ממחזיקי המניות פחות משוה פרוטה, מכל מקום האיסור לגזול הוא גם פחות משוה פרוטה עיין ברמב"ם (בהלכות גזילה פרק א הלכה ב והלכה ו, ובפרק א מהלכות גניבה הלכה ב), ובמגיד משנה (בהלכות גניבה שם) כתב דגזילה פחות משו"פ בממון כדין חצי שיעור באיסורין. ע"כ. וכ"כ החינוך (במצוה רכט) דהטעם שאמרו חז"ל שאסור לגנוב אפילו כל שהוא, הוא כמו חצי שיעור שאין לוקין עליו והוא איסור תורה. וכ"כ גם הסמ"ע (סימן שמח ס"ק א, ושנה דבריו גם בסימן שנט ס"ק ב, ובסימן ש"ס ס"ק ז). אלא שאין חיוב השבה, ואמנם יש לדון שכשעושה כן בקביעות יתכן ויצטרף בסוף לשוה פרוטה, ונידון זה נידון בגליון הקודם שיש בזה פלוגתא דרבוותא והעיקר שלא מחוייב לשלם, ולכן בנידון דידן אין על המוכר חיוב לשלם לוולט את הנזק שגרם להם, מה גם שלדעת חלק מהפוסקים כל חברה בע"מ אין עליה דין בעלים וממילא אין חיוב השבה עליה וכ"ד הגרח"פ שיינברג זצ"ל [עיין בספר ארחות ריבית (סיטון עמוד תתיג), שדן שם לגבי איסור ריבית וכתב שאפשר שלגנוב יהיה אסור מצד דינא דמלכותא, וכ"כ בספר נשך כסף (סימן א) שלדעת הגרח"פ שיינברג זצ"ל הכסף של חברה בע"מ דינו כהפקר לכל דבר ולכן מותר להלות מהם בריבית ואפשר שאסור לגזלו מטעם מבטל כיסו של חבירו (עיין חו"מ סימן רצב סעיף ז) או דינא דמלכותא ומכל מקום אסור לעשות כן].

·       עוד התברר שקודם התקשרות בית העסק לחברת המשלוחים – וולט, מתחייב וחותם בית העסק שלא ליצור קשר עם הלקוח בשום צורה שהיא, אלא אך ורק אם חסרים מוצרים, והוא מחוייב לעשות את העסקה דרך חברת המשלוחים וולט, כך שכל צעד של ביטול העסקה עם וולט, ויצירת קשר עם הלקוח באופן פרטי, הינו הפרת ההסכם, ומהוה עילה לתביעה [הרי שההסכם שביניהם מחייב אותו שדינם כדין סרסור המבואר בשו"ע (חו"מ סימן קפה סעיף א), ואין לומר שכיון שלא היה כאן תנאי כפול בטל התנאי שכבר דחה זאת התשב"ץ בתשובה (ח"א סימן סד), מה גם שכשיש שטר ל"צ דיני תנאים עיין בשו"ת מהרשד"ם (אבה"ע סימן קנד) שכתב כן ע"פ מ"ש הבית יוסף (חו"מ סימן רז אות יד – ב) ואכמ"ל].

·       כמו כן  בבירור שעשינו עם מנכ"ל החברה הנ"ל נאמר, שעל הקונה אינה מוטלת שום אחריות ואין צד לחייבו.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים