תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

שיר השירים
שיר השירים

מראה מקומות: שיר השירים

 

שיר השירים

פרק א'
 

שה"ש קודש קדשים
שיר השירים אשר לשלמה (א, א)

ראה בתרגום שכתב ששיר השירים הוא השיר התשיעי והשיר הזה משובח מכולן. וכל השירים הן קודש ושיר השירים הן קודש קדשים.

והנה בטעמים המילים שיר השירים מחוברות והדר כתוב אשר לשלמה, והן מחוברות יחד, ומזה למד התרגום ששיר השירים משובח מכל השירים, מזה שכתוב שיר השירים, דהיינו שהשיר הזה הוא שיר הכי חשוב מכל השירים, ושלמה אמרו, אבל אם לא היה חיבור בטעמים, בין מילים אלו היה מתפרש הפס' ששיר השירים הוא שיר הכי חשוב מכל השירים שאמר שלמה, אבל לא מכל השירים שנאמרו עד שלמה.

 

עם ישראל טובים מאומות העולם
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין (א, ב)

ובתרגום כתב מן סגיאות חבתא דחביב לן יתיר משבעין עממיא.

ונראה לרמוז זאת בפסוק שהנה יין בגמטריא ע' רמז לע' אומות וטובים דודיך עם ישראל מע' אומות.

 

אורייתא וקוב"ה חד
ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין (א, ב)

בתרגום כתב בזה הלשון, אשר שלמה נביא בריך שמיה דה' דיהב לן אורייתא על ידוהי דמשה ספרא רבא כתיבא על תרין לוחי אבניא ושתא סדרי משנה ותלמוד בגרסא והוה מתמלל עמן אפין באפין כגבר דנשיק לחבריה וכו'.

נראה לי לבאר דבריו עפ"י מה שכתב בנפה"ח בזה הלשון (ש"ד פכ"ב ובפל"א) ובזוהר ויקרא (כ"א א') כד בר נש אתרחיק מאורייתא רחיק הוא מקב"ה, ומאן דקריב לאורייתא קריב ליה קב"ה בהדיה, עכ"ל.

 וזהו שכתב לקשר בין התורה לה', ודו"ק.

 

צדיקים זריזים הן
על כן עלמות אהבוך (א, ג)

בתרגום כתב בזה הלשון, ובגין כך רחימו צדיקיא למהך בתר אורח טובך וכו'.

וצ"ב מה הקשר בין המילה עלמות לצדיקיא.

ונראה לבאר עפ"י מה שכתב המסילת ישרים פ"ז ה לשונו, וכן תמצא שכל מעשה צדיקים תמיד במהירות וכו' ובמדבר רבה י, ה ותמהר האשה ותרץ ותגד לאשה, מלמד שכל מעשיהם של צדיקים במהירות, עכ"ל.

והנה בתהילים (מו, טו) כתוב על כן עלמות אהבוך ובתרגום פירש בזריזות כאלין עולימתא.

ולכן נמשלו הצדיקים לעלמות לפי שהן זריזים כעלמות, וראה לשון התרגום בפס' הבא (ד') אמרו צדיקי דרא ההוא ריבון כל עלמא כו' ונהי רהטין בתר אורח טובך וכו'.

 

שמחת התורה
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך (א, ד)

ובתרגום כתב ונחדי ונבדח בעשרין ותרתין אתון, ונראה שכוונתו דהיינו גמטריא בך.

 

תורה ישרה משמחת
מישרים אהבוך (א, ד)

נראה לרמוז, אימתי תורתו של האדם אהובה עליו כשהיא ישרה, וכמו שכתוב פיקודי ה' ישרים משמחי לב ופירשו המפרשים אימתי הם משמחי לב כשהם ישרים[1].

 

נ' פירושים לי' הדברות
תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף (א, יא)

ובתרגום כתוב דסכום ענינין דמתפרשין בהון ארבעין ותשע אפין.

ונראה לרמוז דהנה לך בגמטריא נ' ועם פירוש עשרת הדברות כפשוטו עולה נ', וזה רמוז ב'לך'.

 

זכות עקידת יצחק בעגל
צרר המור דודי לי בין שדי ילין (א, יג)

עיין בתרגום שפירש שבזמן שרצה ה' להרוג את עם ישראל שהשתחוו לעגל ביקש משה מה' שיזכור את זכותו של יצחק שנעקד על המזבח בהר המוריה.

והנה יש לפרש לפי"ד המשך הפס' 'בין שדי ילין', ונראה לפרש על פי מה שאמרו במס' חגיגה יב א' "מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די" וזהו כוונת המילה "שדי" ע"כ. וזהו בין שדי ילין דהיינו שגם זה ילין יהיה בכלל מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די, ועם ישראל לא ימחה.

 

קרבנות לכפרה הן
אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי (א, יד)

ובתרגום כתב, שעם ישראל ניסכו יין על גבי המזבח במשכן ולקחו את הענבים מן כרמי עין גדי.

ונראה לומר שלפי זה פי' המילה הכפר הוא שעל ידי הקרבנות מכפרים על העוונות.

 

 

התורה מכפרת על העוונות
עיניך יונים (א, טו)

כתב התרגום בזה הלשון, ועסקא בפתגמי אורייתא וכמה תקנן עובדייך ועניניך כגוזלין בני יונתא דמתכשרן לאתקרבא על מדבחא, עכ"ל.

ונראה דכוונתו שהתורה מכפרת על העוונות כמו קרבנות, וכדברי חז"ל במס' ברכות ה א' בחסד ואמת יכופר עוון[2].

 

רהיטי המשכן כמה היו
קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים (א, יז)

הנה הקרי הוא רהיטנו והכתיב הוא רחיטנו.

ונראה שבא לרמוז שהרהיטים למשכן היו עשוים מג' מינים, ונרמז בזה כי ההבדל בגמטריא בין האות ה"א לחי"ת ג', רמז שהרהיטים למשכן היו עשוים מג' מינים, וכלשון התרגום 'ושירתוהי יהוין מן ברתי ושני ושורבני', עכ"ל.

פרק ב'
 

עם ישראל שושנה בין האומות
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (ב, ב)

ובתרגום כתב שכשעם ישראל בגלות הינם בין אומות העולם וכמו שושנה בין החוחים.

ונראה לרמוז הנה חחים (חסר ו') בגמטריא עם כולל האותיות ע' רמז לשבעים אומות העולם.

 

ישראל צומחים כשושנה בגלות
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים (ב, ג)

יש לבאר ההבדל בין שושנה בין החוחים לתפוח בעצי היער, ויש לבאר מה ההבדל בין רעיתי בין הבנות לדודי בין הבנים, ולפי זה לבאר ההבדל מהו המשל לכל דבר לפי ענינו, ועיין ברש"י ובמפרשים על פס' זה מה שביארו בזה.

עוד נראה לפרש בדרך רמז, כשושנה בין החוחים שהיא צומחת רק דרך קוצים, כך ישראל גודלים וצומחים רק דרך הקושי.

וזהו כתפוח בעצי היער שנראה מוזר וכל עצי הסרק שלידו נחשבים לאין לפי שהוא חשוב מכולם, כן דודי בין הבנים שכולם נחשבים לפניו כאין (רש"י), ואימתי עם ישראל מרגיש זאת שהוא בין החוחים ואין לו למי לפנות אז הם רואים את כולם כאין.

וזהו שאמר דוד המלך בתהלים 'ואמונתך בלילות' בקשיים בחושך, אזי מדברים אמונה. 

 

שכר מצוה בהאי עלמא ליתא
ופריו מתוק לחכי (ב, ג)

בתרגום כתב בזה הלשון, ושכר פיקודוי נטירין לי לעלמא דאתי, עכ"ל.

ונראה שלמד שהמילה ופריו משמע שכרו ולמד פירוש המילה לחכי מלשון אחכה לו, ובמס' פאה (פ"א מ"א) תנן אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ומשמע שהפירות זה השכר בעולם הזה ולא בעולם הבא.

 

יין זה תורה
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה (ב, ד)

ובתרגום פי' שה' הכניס את עם ישראל לבית המדרש של ישראל דסיני ללמוד תורה מפי משה רבינו.

ונראה לרמוז זאת שהנה יין גימטריא ע' ולתורה יש ע' פנים, (ועיין ברש"י בריש פר' דברים).

 

מעלת המעביר על מידותיו
ודגלו עלי אהבה (ב, ד)

 נראה לומר בדרש וברמז על פי מה שאמרו במס' פסחים (קיג:) שלשה הקב"ה אוהבן וכו' ומי שמעביר על מידותיו והנה דגלו אותיות דלגו (ראה ילקו"ש שיר השירים), פירוש לדלג והיינו להעביר על המידות, וזה עלי אהבה זה אדם שאני אוהב, כן שמעתי מאאמו"ר שליט"א.

 

שמאל דוחה וימין מקרבת
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני (ב, ו)

נראה לרמוז למה שאמרו חז"ל ימין דוחה ושמאל מקרבת, וזהו שמאלו תחת לראשי היינו דחייה שנמצאת בשמאל, אבל וימינו תחבקני, היינו ימין מקרבת.

 

ע"י יצאו ממ"ט שערי טומאה
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעייתי יפתי ולכי לך (ב, י)

ובתרגום פי' פסוק זה על יציאת מצרים.

ונראה לרמוז שהנה כתב המדרש שאם עם ישראל היו נשארים עוד זמן מועט במצרים היו נופלים לשער החמישים ושוב לא היו נגאלין, והנה לך בגמטריא נ' וזהו שאמר הכתוב קומי לך לפני שתגיעי ללך נ' שערי טומאה, ושוב לא תצאי, וממשיך הפס' ולכי לך היינו לחמישים שערי קדושה והיינו שבועות שסופרים לו נ' יום.

 

ביאור הכפילות ענה דודי ואמר לי
ענה דודי ואמר לי (ב, י)

צ"ב כפילות המילים ענה דודי ואמר לי.

וברש"י פירש ענה דודי לשון עניה וצעקה, ואמר לי על ידי משה. ובביאור הגר"א כתב שה' אמר למשה שיאמר לאהרן המתורגמן, וזהו ענה דודי למשה ואמר לי על ידי אהרן, דבר אחר ענה דודי לפרעה שישלח את בני ישראל ואחר כך גם 'אמר' גם כן 'לי', עכ"ד. ובמלבי"ם פירש תחילה ענה בקול ואח"כ א"ל קומי וצאי מחדרי שלמה, עוד פירש תחילה ענה מרחוק ואח"כ ואמר לי מקרוב אמירה פרטית כי כן יתעלה הדיבור לפי ההכנה, עכ"ד.

ונראה לי לפרש בדרך אחרת, ענה דודי דהיינו לשון צעקה, ואת זה אמר לי בלשון רכה, דהיינו שהתוכן (אעלה אתכם מעני מצרים, רש"י) היה תוכן שנשמע כצעקה אבל הצורה שזה נאמר זה היה בצורה רכה, וכדברי רש"י בפר' יתרו י"ט ג', ש'אמירה' זה לשון רכה, עיין שם.

 

לא תוסיפו לראותם עד עולם
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו (ב, יא)

ובתרגום כתב, ולא תיספון למחזיהון עוד עד עלמא. וצריך ביאור הרי גשם חולף ובא מה שאין כן מצרים.

ונראה לומר שלמד זאת התרגום מן כפל המילים חלף הלך לו.

 

 

הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו (ב, יב)

עיין לשון התרגום ולפי דבריו צ"ב המילים 'התור'.

 

 

קומי לך (ב, יג)

הנה הכתיב הוא לכי וקרינן לך, וצ"ב.

על הרי בתר (ב, יז)

ובתרגום ז"ל ותקרובתא דקריב אברהם ית יצחק בריה בריה בטור מוריה ומן קדמת דנא קריב תמן ית קורבניה ופליג יתהון בשוי, עכ"ל.

וצ"ב לפי דבריו לשון הפס' הרי לשון רבים הרי מיירי בהר המוריה , שהרי שתיהם היו בהר המוריה, וצ"ע.

ועצ"ב מהו בתר לפי תחילת דבריו שהקריב ית יצחק על הר המוריה.

ויל"פ ששבר את ליבו וחלקו לכבוד ה' יתברך.

ועוי"ל שאח"כ הקריב שם את האיל וחלקו באמצע ובתרו, וצ"ע.

פרק ג'
 

אל חדר הורתי
עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי (ג, ד)

הנה בתרגום פירש פס' זה על בית המדרש וכתב חדר הורתי, בית אולפנא.

ונראה לפרש דבריו בב' פירושים.

א. לפי שהמילה הורתי רומזת למילה הוראה. ב. עפ"י מה שאמרו חז"ל במס' נדה ל ב' שתינוק בבטן אימו לומד תורה מפי מלאך, עיין שם, וזהו חדר הורתי מלשון הריון.

 

התורה מגינה מיצר הרע
הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות (ג, ז-ח)

נראה לפרש הפס' בדרך דרש, עפ"י מה שאמרו חז"ל במס' מגילה טו ב' משיבי מלחמה שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה, וזהו הנה מיטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה שהתורה שומרת על האדם ממקרה לילה, וזהו מלומדי מלחמה שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה, ובזכות זה הם ניצולין מיצר הרע פחד בלילות (וכדכתיב בקרא ריש פר' ויחי שים ידך תחת ירכי ופרש"י שאחז במילתו, ועיין שם בתרגום שכתב להדיא שפס' זה מדבר במילה), ודו"ק.

ועל זה מתפללים כל לילה בתפילת ערבית בברכת השכיבנו ושמרנו והצילנו מכל דבר רע 'ומפחד לילה'.

 

 

 

 

פרק ד'
 

 

הגאה בעל מום הוא
כלך יפה רעיתי ומום אין בך (ד, ז)

הנה מצינו בש"ס (קידושין ל ב') שאשה זה תורה, ועוד מצינו בש"ס (מגילה כט א') שמי שגאוותן בעל מום הוי, עיין שם, ונראה לפרש הפס' לפי זה, כולך יפה רעיתי, אימתי שמום אין בך, אבל אם יש באדם מומים דהיינו גאווה אזי אין כולך יפה רעיתי, וכדברי חז"ל במס' עירובין נד א' אין דברי תורה מצויין אלא במי שמשים עצמו כמדבר.

 

בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו (ד, טז)

נראה לפרש ע"ד הדרש על פי מה שאמרו חז"ל במס' סוכה נב א' שיצר הרע נקרא צפון הואיל והוא צפון בתוך האדם, והנה עוד אמרו חז"ל שהמנורה נמצאת בצד דרום בבית המקדש וכן כתב בתרגום שמה שכתוב תימן הכונה על המנורה שנמצאת בצד דרום במקדש, והנה אמרו חז"ל בש"ס (קידושין ל ב' ב"ב טז א') בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, ועוד אמרו שם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, וזהו שאמר הפס' עורי צפון רצה לומר שכשמתעורר אצל האדם יצר הרע שנקרא צפון עליו לבוא לתימן דהיינו התורה שנמשלה למנורה ועל ידי התורה יתגבר על יצרו, ואז הפיחי גני (דהיינו בית מדרש וכמו שכתוב בתרגום על הפס' בסוף שיר השירים היושבת בגנים) יזלו בשמיו ויבא ה' ויאכל פרי מגדיו).

 

 

 

 

 

פרק ה'
 

הטעם שעם ישראל משולים ליונה
יונתי תמתי (ה, ב)

מה שישראל נמשלו ליונה (ועיין עוד בברכות נג ב'( יש לפרש בב' פירושים, משום שהיונה מעולם לא בוגדת בבת זוג שלה וכן ישראל לא בוגדים בה', או שיש לפרש עפ"י מה שאמרו חז"ל בב"ק צג א' שהיונה מהנרדפין ולא מהרודפין[3] וכן ישראל הם מהנרדפין.

ועיין שמות רבה (פר' ה') הה"ד (שה"ש ב') יונתי בחגוי הסלע היה לומר יונה בחגוי הסלע ומהו שאמר יונתי אלא א"ר יוחנן אמר הקב"ה לישראל יונתי ראה מה כתיב (הושע ז) ויהי אפרים כיונה פותה אין לב אמר הקב"ה אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם עושים ושומעים לי, עיין שם.

ובשבת מט א' וקל א', מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן.

 

פרק ח'
 

התורה מצויה במי שמשים עצמו כמדבר
מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חיבלה ילדתך (ח, ה)

עיין בתרגום שפירש זאת על עם ישראל שהלכו במדבר בשביל לקבל את התורה.

ונראה לי לרמוז שהנה המילה 'מי' עולה בגימטריא חמישים רמז שעלו מן החמישים שערי טומאה והמתינו חמישים יום ועד היום כן הוא שיש נ' יום עד שבועות.

עוד נראה לי, עפ"י מה שאמרו חז"ל במס' ע"ז ב ב' ש'זאת' היינו התורה וכדכתיב וזאת התורה, וזהו מי זאת דהיינו התורה עולה מהמדבר דהיינו מי שמשים עצמו כמדבר, וכדברי חז"ל במס' עירובין נד א' אין דברי תורה מצויין אלא במי שמשים עצמו כמדבר.

עוד נראה לפרש הפס' כפשוטו מי זאת דהיינו התורה העולה מן המדבר, שעם ישראל קיבלו את התורה במדבר.

 

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה

ויש לבאר, מהו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכי מים מכבים אהבה.

ונראה לפרש, על פי מה שידוע שאהבה היא מיסוד האש, ולכן מים מכבים אהבה שהמים מכבים האש.

ואגב בהיותי בזה, נראה לכתוב רמז בענין זה, הנה אש ראשי תיבות שנאה אהבה רמז ששורשם מיסוד האש, וכמו שכתב במהרח"ו בספרו שערי קדושה זה לשונו, עכ"ל.

והנה ידוע שגם הכעס הוא מיסוד האש והענווה והשפלות מיסוד המים, ונראה דרך רמז, שלכן כתבו המקובלים לכווין בטבילתו במקווה לכפר על עוון הכעס, לפי שהיפך הכעס שזהו האש זה המים ולכן על ידי מים יכופר.

 

[1] וראה מה שכתבתי בקונטרס פקודת המלך קהלת י"א ז' בענין 'מתוקה היא אורה של תורה'.
[2] וראה בענין זה בארוכה בנפה"ח ש"ד פל"א.
 [3] זה לשון הגמ' שם אמר רבי אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי מזבח ועי' מש"כ בענין זה ב'יחיינו מיומים'.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים