כתוב בפסוק "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"

אומר רש"י – שראה פתחיהם שאינם מכוונים זה מול זה.

לפעמים אדם לומד סדר שלם ובסוף הוא מתאכזב לא הספקתי כלום – חברי הספיק
יותר ממני.
אדם צריך לדעת שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – לא אכפת לך כמה השני למד
ועשה, אכפת לך כמה אתה זכית ללמוד – ב"ה הספקת, גם אם נראה לך שזה לא הרבה,
שהרי יש אנשים שאפילו את מה שאתה זכית להספיק ללמוד, ובכלל לפתוח ספר,
הרבה לא זכו אפילו לפתוח את הספר.
ולכן האדם שיודע כך ומתמיד עם זה – כך הוא יהיה חזק ולא יפול, לאט לאט ובסוף יגיע להכל, האדם צריך להאריך את עצמו ולהכיר את מקומו.