הנה אהי"ה כפול אהי"ה בגימטריא "אמת". ואמרו ז"ל (שבת קד.) חותמו של הקב"ה "אמת". וענין האמת הוא דבר המקיים. והיסוד להתקיימות ויציבות. כמ"ש (שם) קושטא קאי. ולכן הראשים והיסודיים והעיטורין של כלליות התורה. הם אותיות "אמת". שהדיברות נפתחו בא' של א'נכי. והמשנה הראשונה פתחה במ' של מ'אימתי. והגמרא שם בברכות. פתחה עם הת' של ת'נא היכי קאי. והם הרמוזין בהכפלה של אהי"ה כפול אהי"ה. וסימנן בכתוב ראש דברך "אמת". עוד י"ל. דאותיות "אמת" כמו א' ת"ם. שהתורה תמימה ומשיבת נפש. בתנאי שהיא תורה לשמה משום הציווי הקדוש מאתו ית"ש. (רש"י תענית ז. בד"ה לשמה) והאות א' שהיא קו אלכסון כמו ו'. עם שני קוציו כמו ס' יודי"ן. יש בה מספר הוי"ה. ואם כן הראש של הא'מת. והראש של כל הראשים הנ"ל. במשולש א'נכי מ'אימתי ת'נא. היא האל"ף.  ודו"ק והבן.