"וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃

אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־שְׁבַֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם׃"

יעקב אבינו רוצה לישב בשלוה ולנוח מהתלאות הפוקדות אותו וכבר נוסף עליו קושי  גדול ביותר והוא עניין גלגולו של יוסף.

מהפסוק המובא ניתן לדרוש שישנו פתרון הכרתי(הכרה ) לקשיים הפוקדים את האדם…

שהרי 'וישב' לשון מיושב- האדם הרוצה להיות מיושב בדעתו בתוך כל מורכבויות החיים צריך לקיים בחינת 'יעקב'.

שהרי האות י' הינה האות הקטנה ביותר בא,ב… בא לרמז על ענוה. המתמודד צריך להקטין עצמו ולסמוך על הבורא שכל מה שעושה הינו עבורו ולטובתו.

'ע': האדם נוטה להאשים את עצמו בכך שמאורעותיו ה'לא טובים' באו באשמתו, אך כמובן שזו עצת היצר. שהרי בכך נחסרת ממנו השמחה.

עי"ן ראשי תיבות עצמו יאשים,נחסר…

אך 'עין' גימטריא 130 כמניין 'קל' רמז לכך שצריך להקל מעצמו וישים כל דבר ועניין במקומו.

ק' גימטריא 100(שלימות) יבין שכל המאורעות המורכבים נועדו ליצור תמונה שלימה שהרי בלי מניעות אין נעימות.  ובלי נגע אין ענג.

ב' במילוי 'בית' –  וזוהי התוצאה…שהרי  מקום משכן המבטחים של האדם זה ביתו של האדם…'גם ציפור מצאה בית ודרור…( דרור= חופש ).

וע"י עצם ההכרה בכל הנכתב ההתמודדות שונה לחלוטין ופשוטה יותר.

ואז ממילא: 'בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו'

'אביו' אותיות 'יבוא'…-אביו שבשמים,וכל מגוריו ופחדיו של האדם בארץ יעלמו ויכנעו(כנען ) (בארץ אותיות: צר בא-בלשון עבר…כבר לא שייך להווה… ).

ואז ממילא יש 'תולדות יוסף' מוסיף האדם בעבודת ה' בעוד תורה שהרי :"שבע עשרה" גימטריא 'טוב' ואין טוב אלא תורה ו"שנה' מלשון שינון ולמידה.

וע"י כך מושפע טוב לכלל ישראל:" רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן "

 ומשמחה זו מרגיש האדם כבימי נעוריו :"

וְה֣וּא נַ֗עַר …וממילא כולו אש קודש לה' שהרי "בִלְהָ֛ה" אותיות 'להבה'.

ותוצאות דיבוריו ומעשיו הם אותיות זִלְפָּ֖ה פז לה'- מרגליות יקרות.

אך אם למרות ההבנה הנזכרת האדם מקיים: "נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו" מנשה מעצמו בעצת יצרו את אביו שבשמים  אז ממילא כל מה שהוסיף:

 "ויבא יוֹסֵ֛ף" אינו אלא רָעָ֖ה אֶל־אֲבִיהֶֽם…. שהרי תורה יכולה להיות כסם חיים אך גם להיפך אם פורקים עול ומקנטרים  נגד ה' ח"ו.

ויהי רצון שנבין שה'רע' הוא טוב ורק נדמה כרע. ומתוך הבנה זו נעשה טוב. ובכך יברך אותנו הקב"ה בכל מילי דמיטב! אכי"ר.