"וטבח טבח והכן כי איתי יאכלו האנשים בצהרים"

וצ"ב והא אסור לאכול בלי שחיטה (וכן יש להקשות  ביצחק שציוה לעשו (כז,ג) "וצודה לי ציד" והא בעינן שחיטה והתם י"ל דעד כמה שחשב יצחק שעשו צדיק לכן לא חשש מהשחיטה).

וי"ל דיוסף אמר למנשה שישחוט וכ"כ בתרגום יונתן בן עוזיאל "וַחֲמָא יוֹסֵף עִמְהוֹן יַת בִּנְיָמִין וַאֲמַר לִמְנַשֶׁה דִמְמַנָא אַפִּיטְרוֹפּוֹס עַל בֵּיתֵיהּ אָעֵיל יַת גוּבְרַיָא לְבֵיתָא וּפְרַע בֵּית נִיכְסְתָא וְסַב גִידָא נַשְׁיָא וְאַתְקַן תַּבְשִׁילָא בְּאַפֵּיהוֹן אֲרוּם עִמִי יֵיכְלוּן גוּבְרַיָא בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא דְטִיהֲרָא"  והיינו דמנשה שחט והראה להם את בית השחיטה.

אלא שצ"ב והא האחים לא הכירו ביוסף א"כ כיצד הסכימו לאכול עם יוסף, וכן יש להקשות מהא דכתיב (לד) "וישתו וישכרו עמו" והא הוי יין נסך.

ותי' הרב אהרן בניהו שליט"א דכיון דהוי קודם מתן תורה א"כ ליכא דין ישראל ועכו"ם דלא חל שם עכו"ם על הגויים אלא לאחר מתן תורה ולכך אין איסור אם ישחוט אחר וממילא אין יינם יין נסך.

ובילקוט מעם לועז כתב וז"ל "ולא היה להם מכשול של יין נסך כי כתבנו קודם שהוא פרע להם את בית השחיטה וכן הראה להם שנוקר יפה ולכן בראותם הנהגתו הטובה שתו מיינו שהחזיקו אותו בחזקת כשרות".