בגמרא בבבא קמא עב. מתואר שרבא שאל את רב נחמן שאלה והשיב לו רב נחמן – אחר כך חזר בו רב נחמן ואמר משהו אחר, והסביר רב נחמן את טעמו שלא אמר את זה בתחילה – מפני שלא אכל בשר שור – וכלשון הגמרא – דלא אכלי בשרא דתורא. ותוספות במקום כתב – דלא אכלי בשרא דתורא. שרוי בתענית היה:

ולכאורה מנין לתוספות שהיה בתענית? אולי היה לו רק לחם בבית? אלא וודאי צריך לומר – שהוקשה לתוספות – וכי מה שנותן חכמה ודעת זה הבשר ? האם נשמע כדבר הזה ? זה שהאוכל מיישב דעת האדם מבואר במסכת ברכות. אבל דווקא בשר בקר?? ואדרבא היו גדולי עולם שנמנעו מבשר שהכביד על ראשם…

ולכן תוספות ביאר – שלעולם רב נחמן היה בתענית ומכיון שמבואר בגמרא בתענית שלא יגלה על תעניותיו מפני יוהרה – לכן הסתיר רב נחמן תעניתו ואמר שלא אכל בשר השור – אבל לעולם גם לחם לא אכל … ובזה נסתמה טענת הרעבתניים לאכילת בשר בקר כדי לגדול כביכול בתורה …וכבר אמרו בגמרא נדרים מבני עניים תצא תורה.