ישנו מספר רב מאוד של בני אדם על פני כדור הארץ, וכשם שפרצופיהם שונים כך גם דעותיהם…

ישנם המשכללים את חייהם בבחירה רציפה של עשיה חיובית הבריאה לגופם ונפשם וישנם המבזבזים זמנם להבל וריק…

לטועים בדרכם ישנם לא מעט תירוצים שונים ומשונים בכדי להסביר את אורח חייהם השגוי.

כאשר התורה מצווה אותנו:" ושמרתם את המצות" אין הכוונה רק על קיומו של הרצון העליון, אלא גם על  הדריכות בשמירה יסודית לבל תישכח התורה ומצוותיה.

חז"ל הודיעו לנו  בעומקם של דברים שכוונת הבורא בשמירה זו היא ש"מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה"

כאשר משאירים קמח שבא במגע עם מים  לזמן מסוים, העיסה גדילה.

כאשר מתאפשרת לנו הזכות הגדולה לקיים מצווה ובחירתנו היא להתמהמה, ולא לקיים את המוטל עלינו, אנו נהיים כבדים ועצלים. "מצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה" כנזכר בפי חז"ל.

אם אין החמצה יש קלילות להמשיך ולקיים עוד ועוד והדבר בהישג ידינו…

בתוך המילה החמצה ישנה המילה 'מצה' עם תוספת של אותיות ה' ו-ח'  האות ה' מורכבת מאותיות ר' ו- י' שערכם המספרי יחד הוא 210…כמניין שהותם של ישראל בארץ הטומאה( מצרים ) והאות ח' נשמעת כמו המילה חטא…

חמץ ראשי תיבות: חדל מקיום ציווי. ולכן יש החמצה…

כאשר אנו עושים רצונו יתברך אין צורך במייצרים  המכפרים ואז ממילא אין החמצה…

מצה ראשי תיבות: מקיום ציווי התקדמות. ולכן המצה דקה וקלילה רמז לקיום הנוסף הלא כבד…

פסח גימטריא 148 כמניין קמח שממנו נוצר המזון הבסיסי הוא הלחם,

ומעניין ש'לחם' אותיות 'חלם'…כאשר אנו 'חולמים' ולא מזדרזים( כמשל ) בעשייה מבורכת, ישנה תפיחה… התנשאות שקרית  הנוצרת מהסתכלות לא נכונה המביאה אותנו למידת גאווה, כשם שאדם שאינו משקיע מאמץ בקניין תורה,מלימוד זעיר בעבר התחושה המלווה היא שהתורה ומצוותיה ידועות לו. ואילו המתאמץ בה מבין מתוך ענוה שנטל רק טיפה מן הים הגדול…כיוון שקניית ענוה דורשת זריזות ומאמץ והקפדה לבל תהיה ההתרוממות הנ"ל…

 ויהי רצון שיתקיים בנו סוף שאלת/שירת הילדים האהובים "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה…

המצה היא המסמלת את הענוה וההתבטלות לבורא ותורתו, הלחם בתפיחתו מסמל את הגאוה. בדרך כלל לאורך השנה אנו משולבים במידות ענוה וגאוה…השאיפה היא להתמסר בכל כוחותנו  לענוה טהורה ותמידית כבני חורין ….שנזכה!