כתוב במשנה שלאו הניתק לעשה, אין לוקין עליו. פירוש, [לאו הניתק לעשה=] אדם העובר על לאו שאפשר לקיים מצווה אחריו שתתקן את הלאו.

וכתוב בגמרא שלפי רבי יוחנן, וכך נפסק להלכה שזה תלוי אם ביטל, פירושו, אם ביטל את האפשרות לקיים את העשה שינתק את הלאו, הוא לוקה.

אין צורך לבטל את הלאו בידיים כדי להתחייב מלקות, אלא ברגע שהעשה מבוטל, אפילו שלא הוא ביטלו, הוא חייב מלקות.

והראיה לכך היא שכתוב בגמרא שכהן שאנס בת ישראל, לוקה. שלכהן, ישנה מצוות עשה לישא בחזרה את האישה, אבל האפשרות בטילה מכיון שהוא כהן ואסור לו להתחתן איתה. אמנם הוא לא ביטל את העשה בידיים אלא האפשרות לקיימו התבטלה מכוח האיסור של הכהן.