המשנה אומרת מאימתי מותר לצאת משתסרח המקפא ומושלת המשנה משל לעבד ששימש לרבו ושפך לו קיתון בפניו ודנה הגמ' מי שפך האם רבו או העבד ומבאר רש"י מה הצד שהעבד שפך וביאר שזה מחמת שאם ירד גשם כנראה ה' לא מרוצה מסוכתו וזה משום שלא עשה אותה כראוי וזה שפיכה של קיתון בזה שלא עשה סוכה כשורה ומשום כך ירד גשם והריטב"א מקשה מה ההו"א  שהעבד שפך דמשמע במשנה להדיא שהאדון שפך ותירץ דמותר לצאת מין הדין וכו' וביאור דבריו הוא שאע"פ שמותר לצאת מ"מ יכול להשאר ובזה שיצא שפך קיתון בפני רבו . ומבואר בדבריו  שאע"פ שירדו גשמים מ"מ אפשר להישאר ומשמע דאכתי שם סוכה איכא ולכאורה זה סותר את המבואר בירושלמי דכל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט דקאי על סוכה שירדו בה גשמים דמשמע דזה מעשה הדיוטות ופה משמע דאיכא תביעה על היציאה והווה כשפיכת קיתון וננסה אולי לומר דיש שתי דינים "בתשבו"  אחד לקבוע לדירה בלבבו וזה להניח שם מיטתו וכליו ויחשב כדירתו והדבר השני כלשון הרמב"ם לטייל שם כלומר להיות שם ולעשות מעשה דיורים שם . ושמא השיעור דמותר לצאת הוא מאימתי מותר לצאת וזה קאי על המעשה דיורים אבל את עצם הדירה וקביעות המקום וודאי יש להוציא כגון מיטה וכלים דאין זה ראוי לדיורים יותר ואין כאן דירה והעושה שלא כן ומשאיר שם את הדברים הקבועים נקרא הדיוט אבל לגבי עצם ההימצאות שם הוא דין אחר שלזה יש משמעות בכך שעדיין שם והיוצא משם הרי הוא כשפך קיתון שבזה אף שפטור הוא מ"מ אכתי איכא קיום המצווה בהימצאותו שם והביאור הוא דהרי מצינו שגם שנצטווה האדם לקבוע דירתו בסוכה מ"מ יש גם חיוב להיות בסוכה וכגון נמצא אצל סוכתו של חברו שמקיים שם את המצווה של אכילה בסוכה אף שאין זה דירתו ובמה מחויב בזה הרי אין זה כאין תדורו שאין זה דירתו אלא וודאי יש שתי דינים בעצם סוכה ודירה ויש דין לקבוע דירתו בסוכה אבל השם סוכה לא קשור לדירה ורק אחרי שיש סוכה יש לדון אם זה ראוי לדיורים ולגבי דין דירה שיקבע דירתו בסוכה אם זה מקום שאינו ראוי לדיורים כגון בתסרח המקפה א"כ לא שייך שם שם דירה וצריך להוציא את כיליו משם ואם משאירם נקרא הדיוט אבל יש דין אחר של אכילה ושתיה והימצאות בסוכה שזה דין בסוכה ולא בדירה שהאדם מחוייב לעשות מעשים אלו בסוכה וזה יש גם כשתסרח המקפא ולכן אומנם הוא פטור אבל אכתי איכא מצווה בעשותם בסוכה וכן לכן מחוייב הוא לעשותם אצל חבירו ומקיים בזה מצווה כשאוכל שם אף שאין זה דירתו . אלא שאכתי יש לעיין אם יש משמעות ושם סוכה עדיין אמאי לא מחוייב מדינא להישאר בסוכה אף בגשמים. וצ"ל דעצם המצווה של ההימצאות בסוכה זה רק בסוכה שיש  שם דיורים וכשיש גשמים אין שם דיורים אבל זה רק עצם המצווה אבל סיבת המצווה זה הסוכה ולא הדירה ואף שאינו מחויב דליכא מצווה משום שאין דיורים מ"מ שם סוכה יש וכשנמצא שם הרי הוא מקיים את סיבת המצווה ואת רצון ה' . וכן מצינו שיש חיוב בלילה הראשון לאכול בסוכה למרות שירדו גשמים .