"וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך" (דברים ח, ה).

   שמעתי מפי הרב הרב אלימלך בידרמן שליט"א שכך סיפר.

   בעל ה"באר יעקב  מסדיגורא. אומרים שהבית ישראל אמר עליו בלווייה שלו, שאם היה לו עשר חסידים אני אחד מהם. כשהוא גר כאן בארץ הקודש, הוא היה נוהג לטאטא קצת את הרחוב על-יד הבית שלו.

   הוא הסביר את המנהג שלו, שהוא היה בתרח"צ, במלחמה, הנאצים ימ"ש הכריחו אותו בכל יום לנקות שם את הרחוב בווינה. הוא התפלל לה' יתברך, שאם יזכה וינצל ויעלה לארץ הקודש, הוא ינקה תחת הרחובות הללו, את רחובות ארץ ישראל.

   אז הוא סיפר שכשהוא ניקה את הרחוב כל יום. אז הרשעים הארורים הללו לקחו את הרבה הקדוש שהוא יטאטא את הרחוב.

   אז כשהוא לקח את המטאטא היה אומר: רבונו של עולם, אני שלך. והגוי, הנאצי הזה – הוא גם שלך המטאטא הזה, הוא גם שלך, והרחוב הזה – גם-כן הוא שלך. כך הוא אמר בווינה.

   אז הוא אמר: הגוי שלך, אמר ליהודי שלך, לקחת את המטאטא שלך, ולטאטא את הרחוב שלך. אז אני עושה את זה בשמחה!

   לפעמים אדם אומר, זה עושה לי הוא עושה לי – אבל אדם צריך להגיד לה', הכל שלך. אז לא צריך להיות אותו הדבר, אבל כשמישהו זורק עליך איזה 'מטאטא', תבין שיש כאן ציווי מלמעלה.