צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ:

התנא בפרקי אבות אומר: על שלושה דברים העולם עומד על התורה על העבודה

ועל חסדים.

לכל אדם קיים בפועל מושג הנתינה ולו הזעירה ביותר, הן כלפי משפחתו הן לחבריו ולעיתים לסביבה הרחוקה יותר.

ככל שאנו קשורים  בנפשנו ובגופינו למצוות החסד אנו מביאים על עצמינו במידה כנגד מידה שפע, הן גשמי והן רוחני… כנזכר בדברי החכם באדם:"שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו" הקב"ה לא מקפח שכר אף בריה. כידוע כולנו נסקרים בסקירה אחת:" היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם. "ישנה ידיעה ברורה אצל הבורא מה רצונותנו ומה ומעשינו בכל רגע נתון. אשרי אדם שגומל חסד עם הבריות הן באופן הגשמי והן ברוחני.

אך אם נשים לב ונתבונן לעומק נבחין במציאות ברורה של הטבה אינסופית מצד הקב"ה כלפינו.

אמנם אנחנו לא יכולים לגמול עם הבורא כמו שכתוב: "אם צדקת מה תתן לו" אך לפחות מצד הכרת הטוב נזכור את הבורא ונקיים את תורתו השלימה."תורת ה' תמימה".

הקב"ה ברא לכל אחד מאיתנו את הזיכרון אך עימו מידי פעם  באה גם השיכחה."צור ילדך תשי" השיכחה נועדה להסיר מאיתנו משקעים וזכרונות אפלים אך לפעמים אולי שלא במתכוון היננו שוכחים את נותן הטובה הגדול ביותר הקיים בעולם הוא הבורא יתברך שמו."ותשכח אל מחוללך" בואו נשכח את כשלונותינו ונזכור את בוראנו המשמחנו ערב ובוקר וצהרים בשורות טובות לכל ישראל אכי"ר.