מדוע אברהם מבקש מהקב"ה דווקא מ50 צדיקים תציל את סדום ועמורה, למה לא 60, 70 וכן הלאה?

ועוד לאחר שאמר 50, ירד ל45 ואז 40 ואז היה צריך לרדת ל35 ו25, ובמקום זה ירד ישר ל30 ואז 20 ואז 10 ומדוע לא דיבר בחצאים כדרך שדיבר 45 צדיקים?

ועוד למה נעצר ב10 ולא המשיך?

תשובה:

ידוע שעיר שאין בה 10 בטלנין העיר עתידה להיחרב.

10 בטלנין מורכבים מ3 דיינים, חזן הכנסת, גבאי וכו'…, לפי פשוטו הם נקראים "בטלנים" אנשים שבטלים ממלאכתן, ויכולים לתן מבחינה רוחנית את המינימום תשתית לעיר מבחינה רוחנית, שהרי אם אין דיינים (שכל עסקיהם בתורה) לא יוכלו להעמיד את הדין על פי התורה כמו שצריך, ואם לא יהיה גבאי של צדקה, שזה מינימום גמילות חסדים לחלשים שיש בכל עיר מתוקנת וכן חזן הכנסת ואנשים שנמצאים תדיר בבית הכנסת לתפילות ותלמוד, עיר כזאת לא תוכל להתקיים, כמאמר בפרקי אבות: העולם עומד על 3 דברים, על התורה, על העבודה(התפילה), ועל גמילות חסדים, העולם הכוונה אותו מקום לא יוכל להתקיים.

והאר"י ז"ל פירש שנקראים בטלנים מכיוון שמבטלים את הגזרות ואת הפורענויות, שמגנים על אותו מקום.

ואחרי שהגענו לכאן, אפשר להבין, שאותם ערים שלא היה להם את התשתית הזאת הגדישה סאתן ממעשיהם הרעים כמו שנאמר במסכת סוטה, רש"י מסביר שהיו 5 ערים שם, ונאמר רק העיר הגדולה והכוונה גם לסביבותיה, כמו ששדה התעופה נמצא בלוד, אף על פי שכתוב שזה תל אביב, הכוונה לעיר המוכרת הגדולה, קראו לפי שם המחוז.

אם כן, התשתית המינמאלית זה 10 בטלנין בכל עיר, לכן ביקש אברהם דווקא 50, 10 אנשים בכל עיר, הקב"ה הסכים, ואז ירד ל45, איך הגיע לחשבון הזה?

9 בכל עיר, ואתה הקב"ה תצטרף כעשירי לכל אחת מהערים, כדרך שצריפו השבטים את השכינה ל10 לבית דין, כך מבקש אברהם אבינו, והקב"ה מסכים, אך לא היה, ואז ירד ל40, כלומר לפחות 4 ערים ינצלו, ואז 30, לפחות 3 ערים ינצלו, ואז 20, ואז 10 ולא נמצא.

ואז מובן שפחות מ10 שזה התשתית המינימאלית לעיר, עיר לא יכולה להתקיים, ולכן אברהם לא ירד מ10.

ויש עוד לשאול, מדוע אברהם לא צירף את הקב"ה כדרך שצירף את הקב"ה למניין עשירי, לאחר שאמר 40 ולא נמצא, היה צריך להגיד ואם יש 36 ואתה הקב"ה תצטרף לעשירי ל4 הערים, וכן ב27, וכן ב18, וכן ב9?

והתשובה היא, לאחר שהסכים הקב"ה להצטרף למניין עשירי באומרו שאשא בעבור כל המקום בעבור ה45 אנשים, ממילא כשהגיע ל40,  הוא התכוון ב2 האופניים, או על ידי 10 בכל ארבעת הערים או על ידי 9 בכל ארבעת הערים היינו 36 והקב"ה יצטרף למניין עשירי בכל אחד מהערים.

לכן לא היה צריך להגיד בפירוש 36, וכן 27, וכן 18,וכן 9, כי הקב"ה הסכים להצטרף למניין עשירי, ולכן כשאמר אברהם 40 או 30 או 20 ו10 הוא התכוון בשני האופניים .

והמסר הוא גדול, התורה נקראת אורייתא מלשון הורה, כמו שכתוב בזוהר הקדוש.

ומה יש לנו ללמוד מכאן?

מי מחזיק את מי? לולא הצדיקים ותלמידי החכמים אין קיום לאותו מקום, כמה צריך להוקיר ולהעריך את תלמידי החכמים, גם מי שלא זכה, על כל פנים ידבק בחכמים ויעריך כמה שאפשר.

לכן אם שומעים מה מועילים לנו רבנן? התורה מספרת לנו שאין קיום לולא 10 בטלנין, וכדברי האר"י ז"ל שמבטלין הגזרות, אם היו ההמון יודע כך, לא היו מפסיקין לתמוך בהם.