בפרשת תצווה אנחנו קוראים על הציווי על הדלקת המנורה במקדש        

,ואומר כאן הבעל הטורים על המקום דבר מעניין, אתה תצווה גימטריה -" נשים צווה " 
מכאן להדלקת הנר לשבת על ידי אישה חובה ! 
וזה דבר מדהים בעל הטורים הקד' מותח קו חיבור בין הדלקת המנורה של הכהן הגדול בבית המקדש ל- הדלקת הנר של נשות ישראל בערב שבת .. 
ומהו הקו המקביל שיש בחיוב בין הדלקת המנורה לנרות השבת ??  
בהושענות של שבת אנחנו אומרים,  הוֹשַׁע נָא  צִוּוּי הַדְלָקַת נֵר מַדְלֶקֶת בַּשַּׁבָּת, 
וזה ניסוח תמוה, היה צריך לכתוב הושע נא מדלקת נר בשבת ? כאילו האישה מדליקה את הציווי?? 
והתשובה כן !!!!! גם לולי הציווי להדליק נר לכבוד שבת, (וכן לולי הציווי להדליק מנורה בבית המקדש ) לא היינו מסתובבים בחושך .. 
וציווי הדלקת הנר לשבת הינו לעשות משהו מיוחד לשבת (כמו במקדש יעויין בספר החינוך ) 
וזהו שאנו אומרים הושע נא צווי הדלקת נר מדלקת, כי כשהנשים מדליקות את נרות השבת, הם לא מדליקות שיהיה אור בבית …זה גם בשאר השבוע קיים, אתם מדליקות לכבוד הציווי לכבד את השבת בנר   צִוּוּי הַדְלָקַת נֵר מַדְלֶקֶת בַּשַּׁבָּת     , וזהו השבח על הנשים,
ובזה אנחנו מבקשים מה' לזכור את אותה הדלקת הנר לשמה לשם הציווי ובזכות זה הושע נא ..

נמצאנו אם כן שהן הדלקת נרות המנורה והן הדלקת נרות השבת הם מבחינת ציווי לכבד את המקדש את השבת בנר 

למרות שיש אור בלאו הכי, מוטל החיוב לייחד אור נוסף לכבוד המקדש, וכך גם לגבי ציווי נרות השבת …