כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח:

שלמה המלך כותב בשיר השירים: "ביום חתונתו וביום שימחת ליבו" מכאן שהיום השמח ביותר של האדם הוא יום חתונתו, אך לדאבוננו להרבה מן הזוגות הנשואים האהבה והשמחה פוחתת והולכת עקב נסיונות החיים ועקב אי ההדרכה הנכונה כיצד מתמודדים עימם.

אומרת לנו תורתנו הקדושה: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה" כאשר אדם נושא אישה ורוצה להרגיש התחדשות ושמחה בנישואיו עליו לקיים את המשך הפסוק בפנימיותו: "לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא" ומענייין שאם ניקח את הגימטריא של מילים אלו נקבל :227 כמניין 'ברכה' וכמניין 'רוויה'. על  שני בני הזוג להביא את הברכה לביתם בכך שהאיש מרווה את אישתו בצמאונה ע"י נתינת מילים טובות,כבוד וכמובן שגם מתנות קטנות מוסיפות ברכה.

 וכמובן האישה לא פטורה מדין זה, עליה  לשמח את בעלה  בכך שהיא מאפשרת לו לעסוק בתורה ולקיים את רצונו יתברך וע"י כך הקשר בין בני הזוג מתחדש ומתחזק.

פעמים שהמצב הכלכלי בבית לא מאפשר כל כך לבעל לתת ולהעניק ואסור שעניין זה יקשה על האישה, ההשתדלות צריכה להיות גדולה בהקניית הביטחון שהכל לטובה ומאת ה' ושהעניינים יסתדרו הן על ידי בנייה נכונה של תפריט ההתנהלות והן ע"י הביטחון בזן ומפרנס לכל.

ואילו כאשר מתבקש הבעל להעניק, גם כאשר אין הרבה ממה לתת ; המילה 'לא' אינה צריכה להיות במונחים הקיימים.

אלא על הבעל לתת לאישתו הרגשה שהכל אפשרי וניתן לממש את רצונה באופן מעט שונה מרצונה הנוכחי…ככתוב:  'וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו' המילה: 'לא' יעביר אותה מעליו…:)

הגמרא בבא מציעא אומרת שעל הבעל ליקר את אישתו ובכך הקב"ה מיקר אותו ונותן לו עושר כשם שנאמר:"ולאברהם היטיב בעבורה' שאין הברכה שורה אצל האדם אלא בעבור אישתו. ככתוב: נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח: נקי גימטריא 160. ומפליא הדבר שגם 'כסף גימטריא 160…כיצד נקי יהיה? כיצד יהיה עשיר? תשובה : ושימח את אישתו אשר לקח" וכפירוש נוסף, איזהו עשיר? השמח בחלקו… המשמח אחרים זוכה לשמחה וכלשון חכמינו: 'מרוה גם הוא יורה' ובהמשך הפירוש: 'אשר לקח'? הרי לכאורה אלו מילים מיותרות שהרי ברור שאותה הוא לקח… אך כמובן שאין מיותר בתורתנו הקדושה, 'אשר' שורש מילת אושר. האדם לוקח את האושר אליו בכך שהוא משמח את השכינה הקדושה היא אישתו. שהרי האיש והאישה הם נשמה אחת המחולקת לשני גופים.  ויהי רצון שנזכה תמיד לשמוח ולשמח הן את האישה הן כל יהודי והן את בורא עולם!