"וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃"

 במעמד הר סיני, הקב"ה מסר למשה את ההדרכה השלימה עבור כלל ישראל
במצוות,במידות ובהנהגות הנכונות.
גם לשאר העמים יש ספרי חוקים המנסים לישר את הלומד בהם.אך כמובן שישנו הבדל גדול בין חוקים הנמסרים ע"י הבורא לחוקים הנכתבים ע"י האדם.
בפסוק המובא כתוב שבני ישראל הגיעו למדבר סיני מקום קבלת התורה.ומשם כהמשך המסלול הגיעו למקום הנקרא "קברות התאוה".
 התורה אינה ספר היסטוריה וישנו מסר סמוי במסעות בני ישראל.
כאשר אדם עוסק בתורה ומקיימה חייו מודרכים,תכליתיים,שמחים ומאושרים…כיוון שכאשר חיים ע"פ התוכנית המתאימה לנשמתינו אין לך ברכה גדולה מזו.אך כאשר: "ויסעו ממדבר סיני" עוזבים ח"ו את התורה מיד מופיע היצר הרע- יצר התאוה לכל עניין חיצוני לנו. האונקלוס מפרש: "ונטלו ממדברא דסיני ושרו בקברי דמשאלי."
בעומק דבריו, כאשר עוזבים את התורה מיד באים ספקות,שאלות ותהיות וחיים אנו במעין ערפל.
האבן עזרא מפרש שקברות התאוה הוא קדש ברנע. כידוע 'בר' בארמית הוא חוץ…נע לשון תנועה.ובעניננו, עזיבה של הקדושה.
תורה גימטריא611 אם נעזוב, נרד מהתורה ולו בזלזול קל,בדבר אחד…כדברי חזל:" מומר לדבר אחד.." נקבל 611-1=610 כמנין 'תורד'…תורד מכל חלקה טובה….
תאו"ה ראשי תיבות: תורה אין ומיד התדרדרות.
שלמה המלך אומר:"לתאוה יבקש נפרד ונרגן מפריד אלוף".
 ע"י התאוה אנו מתרחקים ממי שאמר והיה העולם.
ומכל הנכתב ישנו מסר גדול ביותר עבורנו,
אם אנו רוצים חיים שלמים ומתוקנים עלינו לעמול במתנה גדולה זו בבחינת:"והגית בו יומם ולילה". 
וע"י כך לא נגיע לבחינות מחוץ לקדושה.
'מדבר סיני' גימטריא 376 כמנין 'שלום' זו השלימות של הנשמה- עסק התורה הקדושה.
 וממילא כל מהות חיינו תהיה היתדבקות במלכו של עולם. אכ"יר.
"מרבה תורה מרבה חיים מרבה ישיבה מרבה חכמה."