נושא: ה' איתך תמיד!

"וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה"

בתחילת פרשתינו אנו קוראים על כך שמלך חדש קם על מצרים שלא הכיר את יוסף, וממילא מתחיל שעבודם של ישראל.
עם ישראל עוברים קשיים ומשברים גדולים בהיותם במצרים, שועתם עולה לפני כסא הכבוד ומשה רבינו  נבחר למנהיג וגואלם של ישראל אשר בענוותנותו הגדולה עונה ואומר :"…מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם."
השליחות של משה רבינו היא בעצם שליחות של כל אחד מאיתנו…
לכל יהודי יש שליחות; בביתו, עם קרוביו, בעבודה ובכל אתר ואתר. ומהי השליחות? "כי אלך אל פרעה"-פרעה לשון גילוי (פרע את ראש…) לגלות ולקדש את שמו יתברך כשם שנאמר:" ונקדשתי בתוך בני ישראל".
אך לפעמים אנו מרגישים כתשובת העניו באדם: "מי אנוכי" אינני מסוגל  אינני ראוי…
עונה הקב"ה לכל אחד מאיתנו:" כי אהיה עימך" דע לך אתה לא לבד במערכה!
 אם נשים לב הערך המספרי של המילים "כי אהיה עימך=191 בדיוק. כפי המילים "אל קיים" בא לומר לנו שכאשר אנו מרגישים סוג של רפיון ביכולת שלנו לממש את שליחותינו עלינו לזכור תמיד שה-"אל קיים."   הקב"ה רואה,שומע ומשגיח בהשגחה פרטית ומדוייקת על כל חיינו ברחמיו הגדולים, ומסייע לנו בכל צעדינו…
כתוב בתחילת השולחן ערוך:"שלא יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ה'".
 הקב"ה נתן לנו חיים,ראייה, שמיעה ועוד אינסוף מתנות…איך יתכן שכאשר מצופה מאיתנו לקדש את שמו אנו מתביישים?!
"וזה לך האות כי אנוכי שלחתיך"  ראשי תיבות לא לפי הסדר :'שאו הכל' עלינו להשתדל ביותר לשאת- להרים,לקרב את כל אחינו לעבודתו יתברך:"כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה" וכנזכר בהמשך:"בהוציאך את העם ממצרים" יש לכולנו אחריות גדולה כיוון שאנו יכולים במעשים פשוטים להוציא ממיצרים את האסורים בהם! וממילא בסוף הפסוק  התוצאה:"תעבדון את האלוהים על ההר ההוא" עבודת ה' תהיה מתוך עליה גדולה, הר גבוה..-'ההר הזה'.
מעניין הוא שלמילה 'הזה' יש עוד משמעות- 'להזות..' הזה עליהם מי חטאת…  מזים מים…ואין מים אלא תורה! "הוי כל צמא לכו למים".
מכאן שמי שמזה תורה(מלמד תורה אחרים) יהיה בבחינת הר גבוה!
ויהי רצון שנזכה לקדש את שמו יתברך לאורך כל חיינו מתוך בריאות איתנה ושמחה שלימה!  כל ישראל, אכי"ר.