כתוב בפסוק (שמות י"ט, ט'): "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכו'", ובסוף הפרשה (כ', י"ז) נאמר: "…ומשה ניגש אל הערפל כי שם האלקים". ופירש רש"י, "לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל שנאמר (דברים ד', י"א), וההר בוער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל, 'ערפל' הוא 'עב הענן', שנאמר לו (שמות יט ט) 'הנה אנכי בא אליך בעב הענן'. ורצינו לבאר בס"ד, שבא הכתוב לומר שלעיתים האדם נמצא בתוך 'עב הענן', צרות מכאן ומשום רח"ל, ערפל כבד מכסה את חייו, דברים לא מסתדרים כפי שרוצה, בעיות צצות השכם והערב וכו' וכו'. והנה נאמר, 'ומשה ניגש את הערפל כי שם האלקים', דווקא היכן שנראה שנכנסת לערפל, שם נמצא האלקים, להושיעך, להצילך ולהגן עליך. ושמא תאמר 'אלקים –  מידת הדין, אומר רש"י, 'ערפל' הוא 'עב הענן', וב'עב הענן' נאמר 'ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן', ה' – מידת הרחמים, אותה מידה שהינה מידת דין היא גם מידת רחמים, ועל כן אל לך לחשוש ולירא. ודו"ק.