מבואר בדברי חז"ל. שיעקב הפריש למעשר את בנו לוי. ותמצאנו רמוז בר"ת של ו'ידר י'עקב ל'אמר. גם בתוך מילוי התיבה באמצעיתם. בתיבה "נדר" עם המילוי (נו'ן דל'ת רי'ש) אותיות "לוי" ! ובזה נפרש נדר לאמר. כלומר נדר שיאמר בו ענין של המשכה למעשה טוב. והוא לוי שנתעשר למעשר על ידו. ולוי הוא כח התורה. ולכן לא היה בגלות. כי התורה למעלה מטבע הגלות. ולוי היו קודש משרתים להשי"ת בתורה. ויעקב שורש התורה נטפל לעשר את לוי מצד כבוד התורה. וגם בראותו ברוח קודשו. שלא יחטאו בעגל. והבן.