אמר ויקרא לבנו ליוסף ולא לבנו יוסף. בזה רמז המקרא על ענין קריאת המלכות. כי הלמ"ד שהיא במנין שלושים. היא דגל וסמל המלכות. ולכן ויקרא לבנו ל'יוסף. כי יוסף מלך היה. ובחינת הבכור שהיתה אמורה להיות בו. נעשתה לבחינת מלך. ולכן עמד לפני פרעה בן ל' שנה. ואומרו ליוסף שים נא ידך תחת ירכי. ירמוז לחילוף שם "ישראל" באתב"ש. שהחילוף הוא כביכול ירך התיבה הנושקת לחילופה. ועל זה אמר ויקרבו ימי ישראל וגו'. כי חילוף 'ישראל' באתב"ש. שהן מ'ב'ג'ת'כ'. בגימטריא "יוסף הצדיק ימלך". ותשכיל שכל דבר נסתר ונעלם בקדושה. הפנימי הרמוז בנסתר הוא בבחינת הירך.