הנה לעיל אמר יעקב בנדרו. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ואמרו ז"ל (פסחים קיט. סנהדרין קי.) ממונו של אדם מעמידו על רגליו. ולכן לאחר שנדר לעשר. וכבר זכה לעושר בכח. כבר אז הרגיש את הרגשי המעשה והעושר המסתעף מהמעשר. ולכן רגליו נתחזקו במעמדן. ואז וישא יעקב את רגליו. ונעשה קל ללכת בשמחה. ונתקיים בו הכתוב כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון. ועל זה ביקש ורמז בנידרו שאמר. ושבתי בשלום אל בית אבי. בשלום ובשמחה. כי עיקר השלום זו השמחה.