כתוב: "על זאת שבחו אהובים ורוממו לא-ל , ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות, ברכות והודאות, למלך א-ל חי וקים….ועונה לעמו ישראל בעת שוועם אליו"

לכאורה יש להקשות על המילה "ונתנו" , הרי היה יותר מתאים שיהיה כתוב "ושרו" , "וזמרו"  וכדו'.. ומה הקשר פה המילה "נתינה"?

ונראה לתרץ: לפי מה שכתוב  בעניין צדקה ששם נאמר "ונתנו" ורש"י מפרש שהמילה "ונתנו" אפשר לקרוא לשני הצדדים (>ונתנו<)וזה מרמז שמי שנותן צדקה ה' מחזיר לו ברכות וישועות ופרנסה וכ"ו

ואפשר לומר כעין זה בעניינינו…

שהרי ידוע כסגולה נפלאה לפעול ישועות בכל העניינים ע"י שבח והודיה לה' על העבר… ורק אחרי ההודיה לבקש על העתיד..

(וכמו שמפרסמים הרבה.."אמרתי תודה ונושעתי"..)

וזה מרומז בפסוק "ונתנו ידידים זמירות, שירות, ותשבחות וכ"ו ובסוף הפסוק כתוב "ועונה לעמו ישראל בעת שוועם אליו"..

עכשיו אפשר להבין איך קשור המילה "ונתנו" ..שמי ש"נותן" לה' זמירות שירות ותשבחות… (הודיה על העבר וכדו') זוכה ל "ועונה לעמו ישראל בעת שוועם אליו"… שה' שומע ומקשיב לתפילותיו ..