הגמ' בחולין אומרת שאם נתערב דבר איסור מין בשאינו מינו צריך בכדי לבטלו פי שישים (נותן טעם) ובאם נתערב דבר איסור מין כשר במינו שהוא איסור, מחלוקת, והשיטה הרווחת היא שמין במינו לא בטל, ולמה, משום דמין שנתערב בשאינו מינו אזי מספיק שישים של אחד המינים שיגבור על המין השני ויבטל את טעמו אך כשמין במינו מתערבים אזי הם מתחברים ביחד ויוצרים כוח כ"כ חזק שאפילו אם יהיה במין הכשר פי אלף יותר מאשר באיסור לא יהיה בכוחו לבטלו.

וכך גם זוג שנישאים ובונים את ביתם אם הם יגיעו בגישה שיש פה שני מינים מין ושאינו מינו וכל אחד ישמור על חלקו ויעמוד על המגיע לו בלי שום פשרות אזי מי שיהיה יותר חזק [פי שישים] מהשני הוא יגבר וינצח, אבל אם הם מגיעים במטרה להתחבר יחד ולחיות כמאמר הכתוב "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" ז"א למין אחד שהוא והיא שווים אזי מין במינו לא בטל אפילו באלף יגיעו להם כוחות גדולים שאף אחד לא יוכל עליהם.

אחר הדרשה העירני אחד המשתתפים שהר"ן בנדרים אומר כדברים אלו, אשרי שכיוונתי!