כי ארך ימים ושנות חיים. יל"פ בזה, שאורך ימים היינו איכות החיים, שתהיה באיכות בנחת ובשמחה תוך מימוש הייעוד הפנימי של האדם, ושנות חיים היינו אריכות חייו בשנים רבות. ולכן בתחילה נקט ארך 'ימים', שהימים בעצמם יהיו איכותיים וטובים, ואח"כ נקט ל' שנות חיים, דהיינו אריכות השנים. ומש"כ 'כי' וגו', יל"פ בזה, שאי"ז ממש נתינת טעם להכ' לעיל, אלא מעין דרבון וחיזוק, ששוה לאדם לשמור ולזכור התורה לפי שזה יגרום לו לאריכות ימים ושנים וכמפו' הרבה בתורה. ולכן פתח בתחילה במעלת איכות החיים, לפי שזהו העיקר שיש הרבה אנשים שהספיקו בחייהם הקצרים הרבה יותר מאנשים שהאריכו ימים להרבה שנים ע"פ האדמה. ולכן בתחילה נקט לשון ארך, דמשמע ענין שממחיש יותר המעלה שבזה שזה ענין האריכות וכדפי' דהיינו האיכות, ובסיפא נקט סתם ושנות חיים. והענין בזה, שמי שיש לו איכות חיים, הרי שיכול לנצל הרבה יותר את כל רגעיו ושעותיו, ונמצא ג"כ שזה אריכות בשנים ג"כ, לפי שמנצל הרבה יותר את זמנו הרי שנמצא שחי כביכול הרבה יותר מאדם שרק שנותיו ארוכות הם, אך אינו מנצל אותם כדבעי.