האר"י הקדוש אומר, שהירידה למצרים, היתה מתוך מטרה:
א'- להתנקות מזוהמת הנחש שנכנסה בחוה אמנו, בגן עדן, כשהחטיא אותה.
ב'- לאסוף את כל ניצוצי הקדושה שיצאו מאדם הראשון במשך 130 שנה, כשהיה פרוש מאשתו בגלל שהיא החטיאה אותו.

לכן, יעקב אבינו שעליו נאמר "שופרה דיעקב מעין שופרה דאדם הראשון", ירד למצרים כשהיה בגיל 130.
וכן, משה רבנו שנשמתו לא נזדהמה מהנחש, נולד לאמו יוכבד במצרים, כשהיתה בת 130.

וכמה זמן היינו במצרים?
אומרת התורה-  "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה"

ואני שואל- מדוע בשביל לתקן את ה- 130 שנה של אדם הראשון, צריך 430 שנה?

ואני חושב שזה משום שבמספר- 130, יש 5 פעמים שם ה'- י.ה.ו.ה.
(5 × 26 = 130).
ושם זה, מורה על מידת החסד.
אך כאשר האדם חטא והוציא זרע לבטלה ב"מ, אז הוא הפך את מידת החסד למידת הדין.
ואת מידת הדין מסמל השם- אלהים.
אז אם אדם הראשון פגם ב5 פעמים בשם- י.ה.ו.ה. והפך אותו לשם- אלהים, אז כאשר מכפילים 5 פעמים את השם "אלהים", מגיעים ל- 430.
(5 × 86 = 430).

ואולי זו הסיבה, מדוע עם ישראל היו צריכים להשתעבד ע"פ מידת הדין, במשך 430 שנה.