ישנה מחלוקת ידועה בגמרא מתי העולם עמד על תילו ונברא?
רבי אליעזר אומר- א' בתשרי.
רבי יהושוע אומר- א' בניסן.

אז לפני שהוכרז על תיקו בין שני הזמנים ולחכות לאליהו שיבוא באחרית הימים, החליטו חז"ל לעשות פשרה כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים. וכך הוכרע בין שני החכמים:

א' בתשרי- נברא העולם במחשבה.
א' בניסן- נברא העולם במעשה.

ז"א שבתשרי (החודש הראשון), חשב הקב"ה לברוא את העולם, וכעבור חצי שנה, כשהגיע ניסן (החודש השביעי), אז הוא ברא אותו למעשה.

ואני שואל את מי שנמצא- הקב"ה הרי יכול לעשות המון דברים במקביל ובמרוצה. הוא לא צריך הפסקה של זמן להתבונן בין פרשה לפרשה, לא צריך לשים ריווח בין עדר לעדר ובין פרה לכבשה, ולא זקוק להתכונן כדי להפוך מחשבה למה שעשה. אז למה בכול זאת, בריאת העולם נעשתה בשתי פעימות כשבניהן חודשים שישה: בחודש תשרי המחשבה, ובחודש ניסן המעשה?

אלא מה, אני חשוב שזה אולי משום שישנן שתי סיבות לבריאת העולם:
א'- לברוא את העולם כדי לעשות לו דירה גם בתחתונים.
ב'- לברוא את העולם כדי שיהעה לו למי להטיב לאחרים.

כך שאפשר אולי לומר, שהסיבה הראשונה תואמת לכך, שבחודש תשרי, עלה במחשבתו לברוא את העולם בדין, כפי שהוא דן את העליונים. הוא נתן לנו תורה ומצוות, וע"פ הדין, מי שלא יקיימם, מתחייב מיתה. ובכך הוא מגלה שיש אלוה גם בתחתונים.
ואילו הסיבה השניה כבר אומרת שבחודש ניסן, כאשר הוא ברא את העולם, זה היה ע"מ להטיב לאחרים. לכן בחודש זה, הוא צירף את מידת החסד, ועושה לנו ניסים (יציאת מצרים ועוד), גם כשלא מגיע לנו (ואת ערום ועריה). ובכך מתגלה רצונו להטיב לאחרים.

וזה אולי מתבטא בכך, שמצד אחד- א' ניסן, זהו ראש השנה למלכים. אך מצד שני, את הקב"ה אנו ממליכים ב- א' תשרי. ואם כך, אז למה שני דברים אלו, לא באים באותו יום? מדוע א' ניסן נקבע לראש השנה למלכים, ואילו את הקב"ה אנו ממליכים בא' תשרי?

אולי משום שחודש תשרי, מסמל את המחשבה של הקב"ה, לברוא את העולם, כדי לעשות לו דירה בתחתונים, לכן בא' תשרי, ממליכים את ה' בעולם. כי זה מה שעלה בהתחלה במחשבה לפניו.
ואילו חודש ניסן, מסמל את הרצון שלו בפועל, לברוא את העולם כדי לעשות חסד ("צריך אדם לומר- בשבילי נברא העולם"). לכן א' ניסן, זהו ראש השנה למלכים. וזאת כדי לומר לנו, שבכך שאנו מרגישים מלכים, אז זה אומר שהקב"ה ברא את העולם בשביל להטיב לכול אחד ואחד מאיתנו.

ע"פ זה אפשר אולי לומר, מדוע א' תשרי מסמל את המחשבה, ואילו א' ניסן, מסמל את המעשה.
כי המחשבה (הרצון) ההתחלתי היה, לברוא את העולם כדי שתהיה לו דירה בתחתונים. איך? בכך שכל באי עולם יכירו בו וכל עם ישראל יעבדו אותו. אבל בפועל לצערנו הרב, זה לא קורה (לא כל הגויים מכירים בה' ולא כל ישראל עובדים אותו). כך שכרגע, זה נשאר רק בגדר מחשבה שה' יהיה למלך על כל הארץ (רצון שעדיין לא התממש במלואו).
אך בפועל כאשר הוא כבר ברא את העולם, זה היה כדי להטיב לנבראיו. וזה דבר שכבר נעשה ובהחלט מתממש. בכל יום הוא מעיר אותנו מהשינה, מזריח לנו את השמש, נותן לנו אוויר לנשימה, בריאות, פרנסה, אישה, ילדים, ומה לא… כך שלמרות שלא מגיע לנו, אעפ"כ, למעשה הוא בהחלט מטיב עמנו.