נשאלת השאלה: למה נח לא סמך על העורב מיד אחרי הפעם הראשונה ואילו ליונה גם אחרי הפעם הראשונה הוא שלח אותה עוד הפעם ולא שלח עוף אחר במקומה, כי הרי גם בפעם הראשונה היונה לא מצאה דבר כמו העורב, ומאיפה ידע נח שהעורב לא חיפש באמת ואילו היונה כן חיפשה אבל –  "ולא מצאה היונה מנוח" וכו'

והתשובה שחשבתי שהנה בעורב לא כתוב שנח השיבו אל התיבה משא"כ ביונה כתוב "וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה" וההסבר שנראה לי שנח ראה את היונה שהיא תשושה ובלי כח  לכן היה צריך להושיט ידו כדי לקחתה ומזה ידע נח שהיונה אכן חיפשה מנוח לכף רגלה משא"כ אצל העורב שנח לא היה צריך לעשות כן מפני שהעורב לא באמת חיפש מקום, ולכן לא חזר לתיבה מותש, ולכן נח נתן אמון ביונה ושלחה שוב.