במסכת סוכה ל"ג אומר רב חסדא:

"הני תלת מילי אשתני שמייהו מכי חרב בית המקדש:

חלפתא ערבתא ערבתא חלפתא (ערבה-צפצפה)

שיפורא חצוצרתא חצוצרתא שיפורא (שופר-חצוצרה)

פתורתא פתורא פתורא פתורתא" (שולחן גדול – קטן)

נשאלת השאלה, מה הקשר בין שינוי השמות לחורבן בית המקדש. גם אם נניח שכל החלפות השמות קרו אז, מדוע יש לציין זאת ומה המשמעות של הדבר? 

אך ניתן לחוש בכך רמזים נפלאים: 

בנוגע לערבה, כבר אומרת הגמרא בריש העמוד: אני אמרתי שיהיו ישראל כערבה הגדלה על כל מים, והם שמו עצמם כצפצפה שבהרים… לכן ניתן להבין כי מזמן החורבן השתנה וירד כבודם ומעמדם של ישראל מ'ערבה' לצפצפה. וזהו הקשר לחורבן. 

הדבר השני, שופר, ידוע כי השופר הוא יבבות כפי שמסבירה הגמרא בראש השנה, ואילו החצוצרה שייכת לזמני השמחה בבית המקדש. לכן, השתנתה החצוצרה – לשופר. נהפכה השמחה ליבבה, מכי חרב בית המקדש. 

הדבר השלישי הוא, שולחן גדול ושלחן קטן. וכפי שהגמרא בברכות אומרת: אוי להם לבנים שגלו משולחן אביהן. השולחן 'הגדול' שהיינו מסובין עליו, נהפך בעווננו לשולחן קטן. וכפי שהגמרא קוראת לאכיל הקרבנות ,משולחן גבוה קא זכו'.