בס"ד   פרשת תרומה שמות פרק-כה,       דניאל עטיה 0548417012    ATIAD14@GMAIL.COM           
(א) וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
(ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: (ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:

(ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: (ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:

(ז) אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן:

וביאר רש"י וז"ל:  מלאים. על שם שעושין להם בזהב מושב כמין גומא,
ונותנין האבן שם למלאות הגומא, קרויים אבני מלואים, ומקום המושב קרוי משבצות: ע"כ

ויש להבין הכיצד אבנים יקרות כאבני החשן, יקראו על שם זה שעושים להם מושב כמין גומא, ונותנים האבן שם למלאות הגומא, דנישמע הדבר שהעיקר זה הגומא, והאבן טובה באה רק למלאות אותה?

ובוודאי הוא שאם נראה אדם עשיר שקונה יהלום יקר לטבעתו, ואומר שקנה את היהלום כדי למלא את החור שיש לו בטבעת, ישמע הדבר כתמוהה מאד, שהיהלום נועד למלא את החור, ולא בשביל יופיו של היהלום עצמו,

ואפשר לומר בעזרת ה', דבאה התורה ללמדנו על חשיבות עוסקי התורה הקדושה,

שלא יעלה במחשבתם של מחזיקי ותומכי התורה דבלעדיהם אין לתורה קיום, דהא אם לא יתמכו ביד העוסקים בתורה, לא יוכלו לעסוק בה,

באה התורה ואומרת להם, צריכים הם לדעת שבאמת כל עושרם וממונם הוא בזכות לומדי התורה, וכל מי שמחזיק בידי לומדי התורה, זוכה שממונו מתקיים בידו, ושעושרו הולך ומוסיף בזכות החזקתו בעוסקי התורה, 

וראה מה כתב רבינו בחיי על הפסוק (שמות כח כ) מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם, וז"ל,
כלומר האבנים יהיו במלואותם משובצים זהב, והכתוב יצוה שיהיו האבנים על הזהב והאותיות על האבנים,
והיו שבעים ושתים אותיות כנגד שבעים ושתים שמות. ויש בכאן התעוררות גדולה על מעלת התורה כי היא יקרה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, כי מפני שהכסף והזהב חמדת בני אדם והאבנים היקרות למעלה מן הזהב,

על כן בא הכתוב לעורר כי התורה עולה על כל הקנינים כלם, שהרי הזהב בסיס לאבנים היקרות והאבנים בסיס לאותיות, וכן דרך לעשות בסיס מן הנקלה לנכבד, ואם כן האותיות עיקר הכל, שבהם נברא העולם שכל הקנינים נמצאים בו. (עכ"ל).

חזינן דהאבנים הם בסיס לתורה (לאותיות) שהיא העיקר,

ולכן גם בדידן נאמר, שבאה התורה להחשיב את עוסקי התורה הקדושה,
הנרמזים באבנים, שהאבנים הם הבסיס לתורה,
ולכן נקראו האבנים אבני מילואים, על שם שהם הם הממלאים (הם שמורידים את כל השפע לעולם ע"י עסק התורה), את המשבצות הזהב, הרומזים לתומכי ומחזיקי התורה,  העוסקים בתורה הם המה שמקיימים את העולם, ובכלל זה את תומכי התורה.

וכדברי הגמרא תענית, אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום  בת קול  יוצאת ואומרת:
כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני,

וזה לשון האור החיים הקדוש בפרשת וזאת הברכה אשר ברך משה, על הפסוק
וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ לפי שאין אדם יודע ביציאתו לסחורה אם יצליח אם לא, עד שיחזור מוצלח, לזה אמר לזבולון שמח מעת יציאתך, כי בודאי שתצליח, והטעם כיון שיששכר באהליך, שליח מצוה אתה לזון לומדי תורה, עכ"ל.

מבואר בדברי קודשו שכל הצלחת זבולון במסחרו הוא בזכות יששכר העוסק בתורה הקדושה.

ומפורסם המעשה במרן החפץ חיים זצוק"ל

שבאמצע פגישתו עם עשירים גדולים וחשובים לצורך הקמת בית חולים ליהודים, עזבם בשביל לדבר עם שני אנשים שהגיעו אליו, ונתן לעשירים לחכות שעה ארוכה עד שחזר לפגישה איתם, וכשתמהו העשירים על מעשהו, ושאלו אותו הכיצד הניחם להמתין באמצע הפגישה בשביל לדבר עם אנשים אחרים הנראים כאנשים פשוטים, ענה להם החפץ חיים, אתם תורמים לבית חולים כדי לתת רפואה לחולים,
ואילו האנשים הללו הם תלמידי חכמים העוסקים בתורה הקדושה, ובכך הם תורמים שלא יהיו חולים. ולכן הם חשובים ממכם.

וידוע הסיפור באותו עשיר שהתחייב להחזיק את חתנו הת"ח, ואמר מי יודע מי מחזיק את מי? וכשהפסיק להחזיק נפטר, ורק אז הבינו את כוונת דבריו,