וישלח יעקב מלאכים, פירש"י מלאכים ממש, וכוונתו לומר דהיה זה מלאך רוחני ולא גשמי, ולכאורה קשה על הנוסח שבו בחר רש"י לומר זאת, דהרי אם שליח גשמי ג"כ נקרא מלאך א"כ הוא ג"כ 'מלאך ממש', וי"ל דודאי מלאך זה שליח אלא דמלאך רוחני כל קיומו הוא בשליחותו, שמו נקבע לפי שליחותו, ולאחר השליחות המלאך נשרף ואין לו קיום עוד, ואין מלאך אחד עושה ב' שליחויות כיון שזה סתירה לקיומו הראשון, ולכן רק מלאך רוחני נקרא 'מלאך ממש' כיון שכל קיומו הוא שליחותו, משא"כ שליח גשמי הוא קיים ללא קשר לשליחות., וזש"כ רש"י מלאכים ממש.

והטעם שהוצרך יעקב אבינו לשלוח מלאכים ממש ולא הסתפק בשלוחים גשמיים הוא משום דכתיב האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב, ויעקב לא רצה לשלוח רק לדעת מה עשו אומר אלא מה יש בליבו עליו. [ונראה כי המלאכים ששבו אליו אמרו לו 'באנו אל אחיך אל עשיו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו' לא ענו לו מה בליבו של עשו עליו אלא רק מה עשו עושה, וכוונתם היתה לומר ליעקב כי ע"י דורון תפילה ומלחמה יוכל לצאת בשלום].

ובהמשך הפרשה אמר המלאך ליעקב למה זה תשאל לשמי (לב, ל) פירש"י שאין לי שם קבוע אלא משתנה הוא לפי השליחות, ועניינו כי אין למלאך קיום עצמי וכל קיומו הוא רק השליחות שהוא עושה, ועי' מש"כ בזה בתחילת הפרשה בדברי רש"י מלאכים ממש, ואולי עיקר טענת המלאך ליעקב היתה שאין לו שם אמיתי אלא רק שם תואר בעלמא לפי השליחות, ואולי טענתו היתה ששליחותו היא לברכו כש"כ ויברך אותו שם וא"כ שמו הוא ברוך, וכ"כ בילקוט חדש, ואולי טענתו היתה שכל שליחותו היא לשנות שמו מיעקב לישראל וא"כ שמו הוא ישראל.

ובשופטים פרק י"ג פס' י"ח למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, יש במפרשים שפירשו שהוא שם נסתר, ובמלבי"ם ביאר דשמו באותו הזמן היה פלאי ע"ש ומפליא לעשות כש"כ שם, ובמד"ר פרשת נשא ביאר האי קרא דנקרא פלאי ע"ש שליחותו לעשות את שמשון נזיר, ואין נזירות אלא להפלאה.

ובנדה טז, ב אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, וצ"ב מדוע נקרא לילה, והנה שם בגמ' ילפינן מהא דכתיב באיוב ג, ג והלילה אמר הורה גבר דזמן הריון הוא בלילה ולא ביום, ולכך אסור לאדם לשמש מיטתו ביום, וא"כ א"ש מדוע נקרא המלאך הממונה לילה כיון דבזה נקרא ע"ש שליחותו.