דף כה א'

גמ', חזאי בחלמא עתידי צדיקי דאכלי אפתורא דדהבא דאית ליה תלת כרעי ואת אוכלת אפתורא דתרי כרעי אמרה ליה ניחא לך דמיכל אכלי כולי עלמא אפתורא דמשלם ואנן אפתורא דמחסר אמרה ליה ומאי נעביד בעי רחמי דנשקלינהו מינך בעי רחמי ושקלוהו.

וביאר המהרש"א הכוונה בזה הלשון, נראה הרמז בזה כמ"ש בג' עמודי עולם על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח העולם עומד דבשביל אלו ג' עמודים נברא העולם כדי שיזכה בהן לעוה"ב ואלו הן ג' כרעי ורגלא דפתורא שיהיה לצדיקים לעתיד בשכרן הטוב ואמר דבעי רחמי ליתן לו משכרו בעוה"ז ויהבו ליה חד כרעא דהיינו שכר התפלה שהיא העבודה שהיה מתפלל עכשיו והיה רגיל להתפלל כן על כל צרה שלא תבא כמפורש בכמה דוכתין ואחזו ליה בחלמו שיהיה חסר בעוה"ב מזה הכרעא שהוא שכר התפלה והעבודה, עכ"ל.

ועדיין צ"ב מדוע יש בדוקא שולחן של ג' רגלים ולא של ד' רגלים, ונראה לבאר בזה, שיש מעלה בשולחן של ג' רגלים משולחן של ד' רגלים לפי ששולחן של ג' רגלים יותר יציב וגם אם רגל אחת ממנו קצרה עדין יציב הוא, משא"כ בשולחן של ד' רגלים שאם רגל אחת קצרה שוב אינו יציב.

ונראה לבאר הענין יותר, שבא לרמוז שג' עמודים אלו תורה ועבודה וגמ"ח אפילו אם יש מיעוט בעבודה בא' מהם עדין העולם עומד, כל זמן שעדין עוסקים בשלושתם.