פרשת בחוקותי

העוסק בתורה יסורין בדלין ממנו

אם בחוקותי תלכו, פרש"י שתהיו עמלים בתורה.

הפרשה פותחת בענין עמל התורה ומסיימת במילה סיני.

לרמוז לנו שבשביל לזכות לתורה צריך להיות כהר סיני – עניו.

ויש עוד רמז בזה, שחומש ויקרא מתחיל בענוותנותו של משה שכתב ויקרא עם אלף זעירא – כביכול שה' נגלה אליו רק במקרה, והחומש מסתיים במילה 'סיני', רמז שמה שמשה כתב ויקרא באלף קטנה הוא משום שהיה עניו כהר סיני.

אם בחוקותי תלכו, פרש"י שתהיו עמלים בתורה.

והנה בקללות כתוב ואם לא תשמעו לי ופירש רש"י להיות עמלים בתורה, והיכיתי אתכם 'שבע' כחטואתיכם, ונראה לומר ברמז, שהמילה שבע ראשי תיבות שתהיו עמלים בתורה.

והנה הקשו המפרשים, מנין לו לרש"י שהתורה מדברת על עמל התורה, הרי בקרא כתיב אם בחוקותי תלכו, חוקים ומצוות ולא עמל התורה.

ונראה לבאר עפ"י מה שכתב בספר הברכת פרץ (הגאון הרב יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל), בפרשת מקץ, על מה שאמרו חז"ל במסכת סנהדרין (צט ב') אמר ר' אלעזר כל אדם לעמל נברא שנאמר כי אדם לעמל יולד וכו' כשהוא אומר לא ימוש התורה מפיך הוי אומר לעמל תורה נברא, והיינו דאמר רבא כולהו גופיה דרופתקי נינהו טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא (כל הגופין לעמל נבראו טוב למי שזוכה שעמלו בתורה).

ומבואר בדברי חז"ל אלו להדיא, שאדם נקצב עליו כמה לעמול בחיים, ואדם יכול להחליף את העמל מעמל הגוף לעמל התורה, ובזה ניצל מעמל הגוף, וכשלא עוסק בתורה בעמל, אזי עמל בעמל הגוף ובאים עליו יסורין מכוערים ועוכרין אותו (ברכות דף ה.) ואין לו כח לעמוד ביום צרה (שם דף סג.).

ולכן רש"י פירש, שאם בחוקותי תלכו, הכוונה שתהיו עמלים בתורה, שאם לא תהיו עמלים בתורה לא תוכלו לעשות את החוקים, הואיל ולא יהיה לכם ישוב הדעת, כי העמל שלכם יהיה בעניני העולם הזה, אבל אם תהיו עמלים בתורה, אזי תוציאו את העמל על התורה ושוב לא יהיה לכם עמל על עניני העולם הזה, ותלכו ללכת בחוקותי, ולקיים מצוותי.

וזה לשון רבינו יונה בשערי תשובה (ד, יא) 'כי ישית עמלו בתורה וטרחו בה ואשר תידד שנתו מעיניו יעלה במקום יסורין', עכ"ל.