אמרו חז"ל: "צדיקים במיתתם קרויים חיים" והדבר נלמד גם משתי הפרשות היחידות בתורה שנקראות בסימן חיים: "חיי שרה" ו"ויחי יעקב".

אך שנים שאני מהרהר בדבר, למה דווקא הפרשות על מות שרה ויעקב נקראות בסימן חיים? למה לא אברהם, יצחק, רבקה, רחל ולאה?

וחשבתי לעצמי שאולי אפשר לתרץ ע"פ מאמר חז"ל: "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"

ועכשיו נאמר, מתי זרעו נקרא "בחיים" כשכולם כשרים והולכים בדרך ה', מה שאין כן אם חלק כן וחלק לא כי אז לא כל זרעו בחיים וממילא יש בזרעו חלק של מוות.

ועכשיו נעשה סדר:

 זרעו של אברהם – יצחק וישמעאל. אחד זרע כשר ואחד פסול

זרעה של שרה – יצחק. 100% זרע כשר

זרעם של יצחק ורבקה – יעקב ועשיו. אחד כשר ואחד פסול

זרעו של יעקב – 12 השבטים הקדושים. 100% זרע כשר

ממילא אפשר להבין למה נאמרו הפרשות האלה דווקא בשרה ויעקב כי אצלם כל הזרע כשר.

ואם תשאל למה לא נאמר גם על רחל ולאה? צריך לומר שברגע שאמרנו על יעקב ממילא זה ברור שגם נשותיו שהרי הזרע שלהן זה הזרע שלו. מה שאי אפשר לומר לגבי שרה, שאותה היה צריך להזכיר בנפרד כי לאברהם היה זרע פסול מאישה אחרת אבל לגבי שרה כל זרעה בחיים.