בתחילת הלכות פסח מוזכר שצריכים לתת קודם פסח חיטים לעניים קמחא דפיסחא, וצ"ב שלא הוזכר בשום יו"ט דין מיוחד זה, ואף שמי שאינו נותן לעניים בכל הרגלים כתוב עליו דברים נוראים עי' בזוה"ק וברמב"ם, מ"מ אין דין קמחא דסוכות ושבועות, אלא רק קמחא דפסחא. ונראה שבפסח כיון שנידונים על התבואה ורוצים לזכות בדין, והתבואה זה מסמל את כל ענין הפרנסה, לכך נותנים חיטים לעניים לצורך פסח.

ומעתה א"ש מהו העניין בחיטים דווקא והלא היה צריך להיות כתוב לדאוג לצרכי החג, ולא רק לחיטים. ואם משום שהחיטים הם לצורך מצוות מצות, הלא יש גם מצוות ארבע כוסות, שכתוב על זה שעני צריך לחזר על הפתחים, ומדוע לא כתוב שיביא לו גם יין. ולפי מה שנתבאר א"ש שיש ענין דוקא ליתן חיטים, משום שזה מרמז על התבואה שעליה נידונים בפסח, ולכן לא כתוב שיביא מצות אלא חיטים.