מצינו בפרשת כי תבא ג' פעמים את ענין השמחה: א. "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך" (דברים כו, יא). ב. "ושמחת לפני ה' אלקיך" (שם כז, ז). ג. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" (שם כח, מז). ויש לומר שמרומזים כאן ג' סוגים של שמחה: א. יש שמחה שהאדם מתבונן בכל מה שהקב"ה הביא לו, וזה מה שמביא אותו לשמחה. ע"ז נאמר "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך". ב. יש שמחה בעצם כך שהאדם חש "לפני ה' אלוקיך". ע"ז נאמר "ושמחת לפני ה' אלקיך". ג. ויש שמחה שהאדם שמח בזה שזכה להיות עבד ה', עבודת ה', וע"ז נאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל".

ולמעשה: כאשר נרצה להגיע לשמחה, עלינו להתבונן: א. בכל מה שה' הביא לנו. ב. במה שזכינו להיות קרובים אליו. ג. במה שזכינו להיות עבדיו.