מבואר בפרשה על פי המדרש שמשה זכה להנהיג את עם ישראל בגלל שחס על טלה.

ונשאלת השאלה מה מיוחד בכך שזכה בגלל זה להנהיג את עם ישראל.

באבות פרק ב כתוב איזה דרך יבחר האדם והמסקנא היא לב טוב שבכללה כל המעלות, וצריך להבין איך בכלל לב טוב נכנס הרואה את הנולד, וכן שכן טוב או חבר טוב שמוזכר שם.

רואים מזה שאדם שיש לו טוב יגיע עי"ז לכל המעלות, והביאור שהשי"ת עשה את האדם ישר ורק התאוות והיצרים של האדם גורמים לו לחטוא, וממילא אדם שהוא טוב הוא מתנהג ע"פ השכל שחננו האלוקים וממילא יראה את הנולד וכן יבין שעליו לבחור חבר טוב.

וזה הסיבה  שמשה זכה מחמת שהוא חס על הטלה להנהיג את עם ישראל, כי מנהיג חייב להיות אדם שרואה את השני ולא את עצמו שאינו בוחר באינטרסים של עצמו על חשבון טובת הכלל, וכמו שכתב רש"י בפרשת פנחס על הפסוק איש אשר רוח בו וז"ל, שיודע להלוך כנגד רוחו של כל איש ואיש, עכ"ל. והיינו אדם שנמצא בתפקיד בשביל השני ולא בשביל עצמו.