אחד מהרגעים שבהם חשים אנו בסיפור המגילה את ה 'ונהפוך הוא " 

הוא בהרכבת מרדכי על הסוס ברחבות שושן על ידי המן הרשע.

וביתו שהביטה מהחלון חשבה שהמן הוא הרכוב ואילו מרדכי הוא המנהיג את הסוס, נטלה עציץ של בית הכיסא ושפכה על ראש האיש שחשבה אותו למרדכי, כשהבינה שזה לא הוא הטילה עצמה מאיגרא לארעא ומתה, 

ומה הוביל את ביתו להבין מייד שהספיקה לקפוץ ולמות למרגלותיו ? הרי מהגובה לא זיהתה את קולו של אביה שלפי דעות מסוימות אף לא לבש מלכות אז למען לא יזההו אותו ? אז מה אם הרים ראשו וכי מגובה כזה כאשר דבר זה מרוחק מהבנה והדמיון שלה איך הבינה??

והתשובה  מרדכי לא היה מרים את הראש לבדוק מי שפך עליו … למה זה יועיל לנקום בו חלילה ? ועוד איך מרדכי ירים ראשו  וכי הוא יודע מראה הוא יראה, 

לפיכך מיד שהרים המן את ראשו הבינה בת המן שמרדכי זה לא !!! ומכאן הגעתה למסקנא העגומה מבחינתה היה מהר ..