ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא לה' (ח, כ"ח)

וברש"י "משה שמש כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן", ומקורו מהגמ' בתענית (י"א:) עיין שם, ויש להבין שהרי משה שימש ככהן בשבעת ימי המילואים, ומדוע אם כן שימש בבגדים לבנים ולא בבגדי כהונה כפי שנצטוו שאר הכהנים מבניו של אהרון הכהן[1].

ומצינו שעמד בזה במדרש החפץ כתב יד (הובאו דבריו באוצר המדרשים כאן), "מנין שלא ילבש הבגדים להתנאות בהן, אלא כמקיים גזרת מלך, שנאמר כאשר "צוה ה' את משה", אם כן מה זה שנאמר "לכבוד ולתפארת", אף על פי כן לא יתגאה בהן, שנאמר "אל תתהדר לפני מלך", כל ז' ימי המלואים לא שמש משה אלא בבגד אחד שאין בו אמרא[2]".

ומבואר בדברי המדרש כי הטעם ששימש משה בבגדי לבן הוא בכדי שלא יתגאה, ויזוח לבו עליו מחמת בגדי הכהונה, אמנם צריך ביאור בזה מדוע אם כן לא היה חשש שכזה אצל אהרון ובניו וכן לגבי כל שאר הכהנים בעתיד, ומדוע מצינו חשש דווקא אצל משה העניו באדם.

ויתכן לבאר בזה בהקדם דברי הגמ' בברכות (ל"ד:) שם מצינו חילוקי דינים בדיני כריעה בתפילת י"ח, "הדיוט כמו שאמרנו (שאינו רשאי לכרוע בסוף כל ברכה, ותקנו לו ד' כריעות), כהן גדול תחלת כל ברכה וברכה, המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, שנאמר "ויהי ככלות שלמה להתפלל וגו' קם מלפני מזבח ה' מכרע על ברכיו", וברש"י כתב בביאור החילוק בין מלך לשאר האנשים, "כל מה שהוא גדול ביותר צריך להכניע ולהשפיל עצמו".

ובזה מבואר היטב, שהרי קימ"ל שמשה דין מלך יש לו[3], ולכן לא שימש בבגדי כהונה כדי לא להראות גבהות לפני ה', שהרי כמה שגדול הוא כך צריך להראות יותר כניעה כלפי הקב"ה, ולכן רק אצל אהרון שאין לו מעלת מלך אלא כהן מצינו ציוי ללבוש בגדי כהונה לכבוד ולתפארת.

[1] אמנם מצינו טעם לזה בדברי רש"י ביומא (ג:) שביאר שעבודתו של משה לא היתה עבודה גמורה שהרי שימש בבגדי לבן ולא בבגדי כהונה עיין שם.
[2] זהו כהדעה הב' המובאת בגמ' שם
[3] כדאיתא בזבחים ק"א. "חמש שמחות היתה אלישבע (אשת אהרון) יתירה על בנות ישראל יבמה (משה) מלך, אישה כהן גדול וכו", וכן איתא בירושלמי סנהדרין א, ג.