וְּעָשִיתָ בִגְּדֵי קֹדֶש לְּאַהֲרֹן אָחִיָך לְּכָבֹוד ּולְּתִפְּאָרֶת (שמות כח, ב) 

בגדי כהונה קיום צו האופנה 

הפעם הראשונה שבה נזכר בתורה פריט לבוש הייתה בסיפור אדם וחוה. לאחר שאכלו מעץ הדעת הבינו לפתע כי ערומים הם, "וַיִתְּפְּרּו עֲלֵה תְּאֵנָה וַיַעֲׂשּו לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג, ז). מעט מאוחר יותר, כתוב כי ה' עשה "לְּאָדָם ּולְּאִשְּתֹו כָתְּנֹות עֹור וַיַלְּבִשֵם" (שם, כא). הפעם השנייה שבה נזכר פריט לבוש הייתה בסיפור השתכרות נח. לאחר ששתה מן היין ונתגלה באהלו, כיסוהו שֵם וָיֶפֶת בשמלה (בראשית ט, כא). הפעם השלישית הייתה בעת שנשלח יעקב על ידי רבקה לקבל את ברכות יצחק: "וַתִקַח רִבקָה אֶת בִגְּדֵי עֵׂשָו בְּנָּה הַגָדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶר אִתָה בַבִָית וַתַלְּבֵש אֶת יַעֲקֹב בְּנָּה הַקָטָן" (בראשית כז, טו). 

בגד נוסף שנזכר בתורה הוא כתונת הפסים של יוסף, ועם בואו של יוסף למצרים מוזכר בגד נוסף אחר של יוסף: "וַתִתְּפְּשֵהּו בְּבִגְּדֹו לֵאמֹר שִכְּבָה עִמִי וַיַעֲזֹב בִגְּדֹו בְּיָדָּה וַיָנָס וַיֵצֵא הַחּוצָה" (בראשית לט, יא). כאשר הגיע יוסף לגדולה הוא קיבל את בגדי המלכות שלו: "… וַיַלְּבֵש אֹתֹו בִגְּדֵי שֵש וַיָׂשֶם רְּבִד הַזָהָב עַל צַּוָארֹו" (בראשית מא, מב). מכאן ועד יציאת מצרים, לא מצאנו איזכור של בגדים עד פרשת תצווה: "וְּעָׂשִיתָ בִגְּדֵי קֹדֶש לְּאַהֲרֹן אָחִיָך לְּכָבֹוד ולְּתִפְּאָרֶת". 

אם כן, מה ניתן לדעת על לבושם של בני ישראל במצרים? מתולדות עם ישראל אנו יודעים שעד לעת האחרונה היו השלטונות כופים לבוש מסוים על היהודים, כגון מגבעות משונות וטלאים. האם לאחר תחילת השעבוד במצרים אולצו בני ישראל ללבוש ביגוד שונה מהמצרים? 

במדרש לקח טוב הנקרא גם פסיקתא זוטרתא לרבינו טוביה ב"ר אליעזר (ספר שמות, פרשת שמות, סימן ו) מופיעים הדברים הבאים: 

"וְּהֹוצֵאתִי אֶתְּכֶם וְּהִצַלְּתִי אֶתְּכֶם וְּגָאַלְּתִי אֶתְּכֶם": כנגד ארבע זכויות שבידם, שלא שינו את לשונם ולא את שמלותם ולא גילו את סודם ולא בטלו ברית מילה. 

אולם, ברוב המקורות שמביאים דרשות דומות לא נזכר "מלבושם", וכבר העיר החכם שלמה בובר על כך. אם כך, האם יש לבוש שניתן להגדירו כלבוש יהודי, המחייב אותנו גם היום? 

פורמלית, קיימים סייגים בתורה לגבי לבוש, דוגמת "לֹא ִיהְּיֶה כְּלִי גֶבֶר עַל אִשָה וְּלֹא ִילְּבַש גֶבֶר ׂשִמְּלַת אִשָה כִי תֹועֲבַת ה' אֱלֹהֶיָך כָל עֹׂשֵה אֵלֶה"(דברים כב, ה), וכן "לֹא תִלְּבַש שַעַטְּנֵז צֶמֶר ופִשְּתִים יַחְּדָו" (דברים כב, יא). והעיקר – חובת ציצית על בגד שיש בו ארבע כנפות. לדברי הרמב"ם הדברים ברורים: 

אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להן לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן, שנאמר: "ולא תלכו בחוקות הגוי", ונאמר "ובחוקותיהם, לא תלכו", ונאמר "הישמר לך, פן תינקש אחריהם". הכול בעניין אחד הוא מזהיר: שלא יידמה להן אלא יהיה הישראלי מובדל מהן וידוע במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר "וָאַבְּדִל אֶתְּכֶם מִן הָעַמִים" (במשנה תורה, הלכות עבודה זרה פרק יא). 

לעומתו, הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך יורה דעה (סימן קעח, סעיף א) מסביר שהדרישה להיות מובדל מהגויים במלבוש ובשאר מעשים, היא בנוגע לפרטי לבוש: 

שנהגו בו העובדי כוכבים לשום פריצות… או בדבר שנהגו למנהג וחוק ואין טעם בדבר, דאיכא למיחוש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עכו"ם מאבותיהם. אבל דבר שנהגו לתועלת, כגון שדרכו שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן, מותר ללובשו, וכן שעושין משום כבוד או טעם אחר. 

דעתו של הרמ"א שמתיר לבעלי מקצוע, כדוגמת רופאים, ללבוש מדים שנהוגים בחברה הכללית, מזכירה לנו שבגדי כהונה הם בעצם המדים של הכוהנים. דהיינו, שהמדים נועדו לעורר כבוד מסוים ללובש, בין אם הם מדים של רופא ובין אם של כוהן דת, של שוטר או שופט, או מדים של מלך, כפי שעולה מדברי הרמב"ן (שמות כח, ב):

"לכבוד ולתפארת": שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים כמו שאמר הכתוב, "כחתן יכהן פאר" (ישעיהו סא, י), כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן, כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה, כמו שמצינו בכתנת, "ועשה לו כתנת פסים" (בראשית לז, ג).

רואים אנו אפוא, מדברי הרמב"ן, שבגדי הכוהנים נקבעו על פי המקובל באופנה בזמן שבו ניתנה התורה. בהקשר הזה ראוי לציין שחז"ל קבעו שכל ישראל בני מלכים הם ולכן זכאים ללבוש מה שמלכים מעדיפים ללבוש, כפי שמופיע בקטע הבא בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קכח ע"א: 

אמר אביי: רבן שמעון בן גמליאל ורבי שמעון ורבי ישמעאל ורבי עקיבא – כולהו סבירא להו כל ישראל בני מלכים הם. רבן שמעון בן גמליאל – הא דאמרן. רבי שמעון – דתנן: "בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד, שכן דרכן של בני מלכים לסוך בחול. רבי שמעון אומר, כל ישראל בני מלכים הם". רבי ישמעאל ורבי עקיבא – דתניא "הרי שהיו נושין בו אלף מנה ולבוש איצטלא בת מאה מנה – מפשיטין אותו ומלבישין אותו איצטלא הראויה לו". תנא משום רבי ישמעאל ותנא משום רבי עקיבא: "כל ישראל ראוין לאותה איצטלא". 

כידוע, שמלות הכלות ועניבות הגברים הם פרטי לבוש המקובלים בקרב העמים. לכאורה, אלו הם מלבושים "שנהגו למנהג וחוק ואין טעם בדבר, דאיכא למיחוש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עכו"ם מאבותיהם" (רמ"א הנ"ל). אם כך, איך התקבלו דברים אלו בקרב רוב קהילות ישראל? 

השמלה הלבנה שכלות לובשות היא חידוש שהחל ככל הנראה בשנת 1840 כאשר המלכה ויקטוריה התחתנה בשמלה לבנה. באופן דומה, כך הוא לגבי עניבות: היה זה מלך צרפת, לואי ה־17, שאימץ את סוג העניבות שחיילים היו לובשים עוד לפני זמנו, וגרם לכך שהצרפתים החלו לענוב עניבות בבגדי אזרחות וכל העולם המערבי אימץ את האופנה שלואי ה־17 יצר. משום כך, בגללו ובגלל המלכה ויקטוריה אנו, בני מלכים, זכאים להתלבש לפי האופנה של מלכי הגויים, כמו אבותינו. 

והנה, בזכות "מכון המקדש" והפרסומים שהוא מוציא לאור אנחנו מכירים את בגדי הכוהנים. אולם, אופנה, כפי הידוע, משתנה עם הזמן. בגדים אלו של הכוהנים ודאי היו מרשימים בזמנם, אך היום הם חסרים את "הכבוד ואת התפארת" של מלכים בני זמנינו. והרי אנחנו מצווים לפי הכתוב: "וְּעָשִיתָ בִגְּדֵי קֹדֶש לְּאַהֲרֹן אָחִיָך לְּכָבֹוד ּולְּתִפְּאָרֶת". איך אפשר היום לקיים את הפסוק "לְּ כָ בֹוד ּולְּ תִ פְּ אָ רֶ ת" בלי להיות מעודכן באופנה העכשווית? 

הפתרון נמצא לדעתי בדברים הבאים. הקב"ה ציווה: "וְּעָשּו לִי מִקְּדָש וְּשָכַנְּתִי בְּתֹוכָם. כְּכֹל אֲשר אֲנִי מַרְּאֶה אֹותְּ ך את תַ בְּנִית הַמִשְּכָן וְּאֵת תַבְּנִית כָל כֵלָיו וְּכֵן תַעֲ שו". ומדייקים מהמילים, "וְּ כֵן תַעֲ שו", כפי שרש"י פירש על אתר:

 "וכן תעשו" – לדורות. אם יאבד אחד מן הכלים או כשתעשו לי כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה – כתבנית אלו תעשו אותם.

האם גם לגבי בגדי כהונה, נאמר "וכן תעשו", כמו לגבי המשכן וכליו? שאלה זו מכוונת לדבריו המעניינים של בעל "כלי יקר":

"כְּכֹל אֲשֶר אֲנִי מַרְּאֶה אֹותְּך אֵת תַבְּנִית הַמִשְּכָן וְּאֵת תַבְּנִית כָל כֵלָיו וְּכֵן תַעשּו": הנה מכאן ראיה שלא הראה הקב"ה למשה בהר כי אם המשכן עצמו וכליו אבל לא הראה לו תבנית בגדי כהונה… אבל בפרשת תצוה שהזכיר בגדי כהונה, לא נזכר כלל המראה שבהר, וגם לא בחינם נחלקו לשני פרשיות ב' פעמים, כי בפרשת תרומה נזכר המשכן וכליו, ובפרשת תצוה לא נזכרו כי אם בגדי כהונה…(!) אבל בגדי כהונה שלמטה לא נעשו כי אם לאהרן לכבוד ולתפארת ואינן בכלל כלי המשכן. וכשאמר "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו" – אין בגדי כהונה בכלל, כי לא נקראו בגדיו כלי המשכן אלא בגדי אהרן (כלי יקר לשמות לח). 

מכאן ניתן אפוא להסיק, כי בבית המקדש השלישי לא יהיה צורך לשחזר את הבגדים כפי שהם היו בזמן התורה, אלא דווקא להכינם בהתאם לאופנה של מלכים ושריהם באותם ימים הבאים עלינו לטובה, כדי להבטיח שבגדים אלו ייעשו "לְּכָבֹוד ּולְּתִפְּאָרֶת"