אחד ההבדלים בין עבד לבן, זה שלעבד אין זכות דיבור. פוקדים עליו לעשות משהו, והוא עושה בלי לשאול שאלות.
ע"פ זה מובן אולי, מדוע בליל הסדר, יש עניין שהילדים ישאלו שאלות. למה?
שאלה יפה- וזה אולי כדי להראות להם שאנו כבר לא עבדים שעושים בלי להבין. כך שאם ישנה מצווה שהם לא מבינים למה עושים, אז שישאלו ויקבלו תשובה.
ע"פ זה מובן אולי, מדוע בליל הסדר, יש עניין למזוג כוס חמישית לאליהו הנביא ולצפות לבואו. למה?
שאלה יפה- וזה אולי משום שאליהו הנביא עתיד לענות לנו על כל השאלות שנשארו פתוחות ללא מענה.
ע"פ זה מובנים דברי חז"ל שאמרו, שגלות מצרים, מכונה גם גלות הדיבור. למה?
שאלה יפה- וזה אולי משום שבמצרים היינו עבדים, ובכך סתמו לנו את היכולת לדבר ולשאול שאלות.
(לכן גם משה רבנו שהוא שורש נשמות כל ישראל, היה פגום בדיבורו וגמגם.)
ואם כך, אז זה אומר שכאשר יצאנו ממצרים, אז גם נפתח לנו הפה. כעת אנו כבר לא עבדים שעושים הכל בלי לומר מילה, אלא יכולים כעת לפתוח את הפה ולשאול.
ואפשר אולי לרמוז זאת שמצרים מתחילה באות מ' פתוחה, ומסתיימת באות ם' סגורה וסופית.
וזה כדי לומר, שמצרים פתוחה לכולם. אפשר להיכנס אליה, אבל אי אפשר לצאת ממנה. כי היא סגורה ומסוגרת.
{{{ ומה יש בין שתי האותיות מ-ם ?
שאלה יפה.
האותיות- יצר, שמסמלות את התאוות והיצרים שהיו במצרים, שנאמר "ויריעו אותנו המצרים".
ולכאורה היה צריך לומר- "ויריעו לנו המצרים".
אז למה זה נאמר- ויריעו אותנו?
שאלה יפה- זה בא לומר שהמצרים, הפכו אותנו לרעים.
וזה מה שאמרתי קודם- למצרים אפשר להיכנס, אבל אי אפשר לצאת.
וזה אולי בא לומר, שהיצר הרע מנסה לפתות את כולם ליהנות מעבירות. ומי שמתפתה ומנסה, סופו שננעל בידי היצר והופך להיות עבד ליצריו. ואז קשה לו להשתחרר ממנו ולצאת לחופשי. }}}
אז מה ה' עשה כדי להוציא אותנו ממצרים?
פתח את האות ם' הסופית של מצרים, והפך אותה ל- מה.
הכוונה שהפך את מצרים ל- מצרימה.
וזה מה שאמרתי קודם- שכאשר יצאנו ממצרים, אז גם נפתח לנו הפה.
איך?
שאלה יפה- הוא פתח את האות ם' הסופית של מצרים, והפך אותה ל- מה.
הכוונה שהפך את מצרים ל- מצרימה.
אז אם לוקחים את האות *מ'* הפתוחה שנמצאת בתחילת מצרימה. ואת האותיות מה, שנמצאות בסוף מצרימה, יוצא לנו- ממה = פה.
{{{ ע"פ זה חשבתי להוסיף ולומר, שלפני כן מצרים הסתימה באות ם' סופית. אז אם לוקחים את האות מ' הפתוחה שנמצאת בתחילת מצרים. ואת האות ם הסגורה שנמצאת בסוף מצרים, יוצא לנו- מם = ף
והאות ף סופית, רומזת כידוע לחרון אף, לקצף, לסשף, לזעף, ולסוף,
אך ע"י כך שנוספה לאות מם' האות ה', אז זה הפך את ה-אף ל- פה, שיכול לשאול ולהלל את הבורא. }}}
אז כעת אחרי שיצאנו ממצרים ונפתח לנו הפה, עלינו להשתמש בו גם לשאול שאלות, וגם להודות לה' ולהלל.
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים