ישנם שני חגים בשנה שמתחילים באות פ'- פסח ופורים, ופה אני רוצה להתעכב.

שני חגים אלו, נחגגים על שם ההצלה והגאולה שהיתה לעם ישראל באותם זמנים.
פסח- ההצלה מפרעה (בדרך הנס) שהיתה בראשיתם של ישראל.
פורים- ההצלה מהמן (בדרך הטבע) שהיתה סוף כל הנסים.

אולי בגלל זה, את פסח חוגגים בחודש ניסן (מלשון- נס), שהוא הראשון לחודשי השנה. ואילו את פורים חוגגים בחודש אדר שהוא האחרון שמביא לסופה של השנה.

ואני חושב שאפשר לקשור לכך את הפסוק- "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'". הפסוק מדבר על כך, שאת ה' אפשר להתחיל להלל, מתחילת היום (ממזרח שמש) עד סוף היום (עד ממבואו).
ובהשאלה לענייננו, אפשר אולי לומר, שאת ה' מהללים מתחילת השנה (בפסח), ועד סופה (בפורים).

אך חז"ל למדו מהפסוק הזה עוד עניין- שאת ה' אפשר להתחיל להלל רק ממזרח שמש עד מבואו. הכוונה היא, שאין לומר הלל בלילה, אלא הלל רק ביום (כשזורחת השמש), שנאמר "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות".

ולכאורה, בליל הסדר שהוא הלילה הראשון של פסח כידוע, הוא הלילה היחיד בכל השנה, שכן אומרים בו הלל. אז איך זה מסתדר עם מה שאמרנו קודם?

אלא מה, מכיוון שבליל פסח, יורד אור גדול לעולם, שנאמר- "לילה כיום יאיר", לכן בלילה הזה, כן אומרים הלל, כי הוא נחשב ליום.

אך אני חושב לומר, שגם בליל פורים אומרים הלל. שכן, שאלו חז"ל- אם בימי החנוכה אומרים הלל, אז מדוע ביום פורים לא אומרים הלל?
ואחת התשובות היא, שקריאת המגילה, היא בבחינת קריאת הלל. (אז בחנוכה שאין קריאת מגילה, אז אומרים הלל. אבל בפורים שיש קריאת המגילה, אז אין צורך לומר הלל).

וכאן אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך, שקריאת המגילה בפורים, נעשית לא רק ביום, אלא גם בלילה. אז אם קריאת המגילה נחשבת לאמירת הלל, אז אפשר לומר, שגם בפורים (כמו בפסח) אנו כן קוראים הלל בלילה.

• ואם כך אז יש לשאול- הרי אין אומרים הלל בלילה. אז איך קוראים מגילה בליל פורים?
  אז חשבתי אולי לומר, שגם ב(ליל )פורים, יורד אור גדול לעולם שנאמר- "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", לכן בלילה הזה, כן אומרים הלל, שזהו קריאת המגילה.

ראיה נוספת שחשבתי להביא, היא מכך שישנה דעה, שמכת החושך במצרים, היתה ב- יד' אדר.
ומה נאמר שם?
"ולכל בני ישראל היה אור במושבותם", ר"ת- של 4 המיחים הראשונות- לילה.
אז למצרים היה חושך. אך לישראל באותו הלילה, היה אור כמו ביום.

ואולי גם לזה התכוונו חז"ל, כאשר אסתר ביקשה מהם- "קבעוני לדורות".
אז הם ענו לה- "נחכה לשנה הבאה. ואם נראה שאותה הארה חוזרת שוב פעם, אז נקבע את היום הזה, חג לדורות".
כשהם אמרו "הארה", אז למה הם התכוונו?
הכוונה אולי, לאותו אור שיורד כל שנה בליל פסח.
וכשראו שהוא יורד גם בליל יד' אדר, אז הם קבעו את היום הזה לחג פורים.