דבר תורה לשבת קודש פר' אחרי תחילת הפרשה מדברת על מותם של שני בני אהרן. ומובא בספרי רבותינו הראשונים שיורידו דמעות בשעת הקריאה על מותם של בני אהרן, ועל זה אמרו חכמים כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב'ה סופרן ושומר אותם בבית גנזיו – באוצרותיו. צריך להבין הרי אין אבילות ומקום לצער בשב'ק. ההסבר בזה. עפ'י הזוהר הק' שמבאר שעצבות מגיע מהטחול ואסור להתעצב ולהתאבל בשבת כי בזה מגבירים את כח הרע. אבל חייב אדם להכין את לבו לקראת שבת, ליבא בינה ובה הלב מבין, בלב האדם אין כעס ןעצבות אלא רגש והתבוננות, וזהו מהות השבת להתבונן דרכי השם לקיים את הראשי תיבות של שבת. ש'בת ב'ו ת'שוב. והתעוררות הלב מביא לדמעות. וכך גם הדיבור בשפת העברית "יורד לי דמעות מרב התרגשות, אני בוכה מהתרגשות" דמעות בעיניים בריאות באות מעומק רגשות הלב מיצוי נכון של קריאת התורה בשבת בברכת טוב עין הוא יבורך שבת שלום ומבורך אושר
