מתיבת פרעה בראשי תיבות עולה "כפה", ויתכן שבא לרמוז למה שעמדו המפרשים (עי' בהדר זקנים ור"ח פלטיאל, וכן בפי' הריב"א להלן) בהא דלא מצינו התראה במכת כינים, וזאת בניגוד למכת דם וצפרדע ששם התרה משה בפרעה, והודיע לו אודות המכה שעתידה לבוא עליו.
וביאר בזה בחי' הריב"א על התורה "שמי שלקה מכניסין אותו לכיפה[1], כלומר בלא התראה, ולפיכך לא התרה במכת כנים שהיא שלישית, וברביעית ובחמישית התרהו לפי שהוא כמו תחלת דבר וכן בכלם[2]", והשתא מובן היטב מדוע נרמז ענין זה של כפה בסוף מכת צפרדע, לומר כי מעתה לאחר שרווח לבו של פרעה ולא התפעל משתי המכות הראשונות שפקדוהו, לא יותרה מעתה במכת כינים, וזהו כדינו של מי ששנה בעבירה שדינו בכפה.
מסדר הפסוק עולה כי בתחילה החלה הכינה באדם ובבהמה, ורק אחר כך עברה לעפר הארץ, ויש להבין שהרי כלל הוא בידנו כי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה, כמבואר בויקרא רבה (י"ז, ד) לענין סדר הנגעים, "נגעים הבאים על אדם, תחילה הן באין על ביתו, חזר בו טעון חליצה אם לא טעון נתיצה, הרי הן באין על בגדיו, חזר בו טעון קדושה, לא חזר בו טעון שריפה, הרי הן באין על גופו, חזר בו יטהר, חוזר ובא לו ואם לאו, בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (ויקרא י"ג, מ"ו)", ואם כן קשה מדוע כאן הביא הקב"ה את הכינים על האדם תחילה.
ובפשטות יש לחלק בין ישראל לעכו"ם בזה, וכלל זה שייך רק כלפי ישראל בניו של הקב"ה, כשרוצה לעוררם ולשוב מדרכם הרעה[3], אמנם יתכן לבאר באופן אחר, על פי מה שהבאנו בשם חי' הריב"א לעיל, דלכך לא הותרה פרעה במכת כינים, וזהו כדינו של מי ששנה בעבירה דלאחר שתי פעמים מכניסים אותו לכפה ללא התראה ועדים, ומעתה מיושב היטב, דהא דאין בעל הנפשות וכו' הוא דווקא במקום שלא היתה התראה מקודם, אולם כאן שכבר הותרה פרעה במכת דם וצפרדע, הרי שאין כבר מקום להקדים את מידת הרחמים למידת הדין, ושפיר לקה האדם בתחילה[4].
[1] כמבואר במשנה בסנהדרין פ"א: "מי שלקה ושנה בית דין מכניסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין עד שכריסו מתבקעת".
[2] נראה שנתכון לישב בזה את תמיהתו של ר"ח פלטיאל על פי' זה "וזה לא נראה לי לפי זה לא היה לו להתרות אלא בשנים הראשונות".
[3] וכן מצאתי בחומת אנך יחזקאל (כ"ט, ח) על הפסוק הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה. "אפשר במ"ש אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה וכתבו המפרשים דבמדת הדין פוגע בנפשות תחילה. גם אמרו רז"ל דהא דאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה היינו בישראל אבל בגויים פוגע בנפשות תחילה וז"ש כה אמר אדני אלהים שהוא מדת הדין והכרתי ממ"ך דייקא אדם ואח"ך בהמה ופוגע בנפשות תחילה וזהו במדת הדין וגם ממ"ך גויים.
[4] וועיין עוד במלבי"ם כאן שהביא עוד ב' טעמים מדוע שימשה המכה דווקא בסדר זה.
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
תגובה אחת
גוט