ב. בתוד"ה ואם יש עליו ערער וכו', בשני נידונים נחלקו התוס' והרמב"ן א. האם טענינן במילתא דלא שכיחא דהתוס' סברי שלא טענינן ולכך מיישבים שמזויף היא טענה שכיחא דא"כ לא שבקת חיי וכו' ודעת הרמב"ן שטענינן במילתא דלא שכיחא מדלא נחית ליישב הטעם דא"כ לא שבקת, ב. האם טענינן טענה שהבע"ד היה נאמן בה רק ע"י מגו דדעת התוס' שטענינן ודעת הרמב"ן דלא טענינן. ונראה לבאר שיסוד מחלוקתם שווה בשני הנידונים, דהנה בעיקר סברת לא שבקת יש לשאול דאמנם אם לא נטעון ליתומים מזויף לא שבקת חי וכו' וכ"א יכתוב שטר על יתומים והוה מילתא דשכיחא אך לאחר שטענינן מזויף שוב הוה מילתא דלא שכיחא אלא דהוה גלגל החוזר דאם לא נטען שוב תהיה טענת מזויף מילתא דשכיחא, והתוס' הכריעו בזה דטענינן אך הרמב"ן הכריע דלא טענינן דאנן לא טענינן טענה שלא מחזיקה את עצמה ובנידון המגו ידוע קושית העילו ממיצט דכל מגו לאחר שנאמן אנו ראה שדובר אמת ויישובו דהוה גלגל החוזר וא"א לא להאמינו כיון שמוחזק הוא אך בטענינן טענת מגו שוב ותו נידון של התוס' והרמב"ן ולכך נחלקו גם בזה.
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
