'ולא תאמר אני העשרתי את אברהם' (בראשית יד כב-כד)
כתב רש"י שהקב"ה הבטיחני לעשרני.
ולכאו' צריך להבין בזה ד' דברים: א. שא"כ שכבר יש לו הבטחת עושר, מדוע בתחילה אברהם כן לקח את הרכוש? ב. מדוע כשפרעה נתן לו מתנות הוא לקח ולא אמר שהקב"ה הבטיחו עושר ולא רוצה לקחת ממנו? ג. מה טענה זו שהקב"ה הבטיחני, והרי אפשר שזה גופא העושר שהקב"ה הבטיחו והרי הוא דוחהו בידים? ד. שהרי הכתוב אומר 'ולא תאמר אני העשרתי' ומשמע שאם לא היה אומר כן היה לוקח ממנו אף שהקב"ה הבטיחו עושר?
והנראה בזה בס"ד, שבודאי ידע אברהם שאפשר שזה העושר שהבטיחו הקב"ה, וזה באמת הסיבה שלקח את הרכוש. ואלא כשראה שלמלך סדום יש טענות על מה שלקח, הבין אברהם שבודאי לא זו מה שהקב"ה הבטיחו, שהיה ברור לו שברכת ה' תגיע בצורה חלקה בלי טענות והשגות. ולכן החזיר את הכל למלך סדום עד שהקב"ה הביא לו את העושר דרך פרעה בצורה חלקה . ובזה יתיישב הכל. וראה עוד בגור אריה במה שכתב ליישב את הקושיא מפרעה מדוע לקח ממנו. אך לדבריו לא יתיישבו כל הקושיות. ודו"ק.
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
