בסוף כל תפלת עמידה אנו מסיימים: אלקי, נצור לשוני מרע, ושפתי מדבר מרמה, ולמקללי נפשי תדום, ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך וכו'
בתרגום למילים פשוטות אנחנו מבקשים בסדר הזה: שהלשון שלנו לא תדבר רע, שהשפתיים שלנו לא ידברו רמאות, שהנפש שלנו תשתוק למי שמקלל אותנו, ושהנפש שלנו תהיה כמו עפר לכולם.
ולכאורה אם אדם הגיע לדרגה שהוא שותק למקלליו זה כתוצאה מכך שנפשו היא כעפר לכולם ומדוע השתיקה למקללים קודמת להיות הנפש עפר לכל?!
ונראה לעניות דעתי שאחרי שביקשנו לזכות לא לדבר רע ולא לרמות ודעת לשתוק למקללים בבחינת הנעלבין ואינם עולבין, באה הבקשה 'נפשי כעפר לכל תהיה', דהיינו, מבקשים שנזכה להיות עפר דומם לכל מה שהשם עושה ואיך שהוא מנהיג את עולמו (רשע וטוב לו צדיק ורע לו וכדומה) כי לית מחשבה תפיסה ביה כלל ועל כן מקבלים בשמחה בלי עצבות ואכזבות.
הפרויקט לעילוי נשמת
סימן טוב בן חזלה
מרים בת אסתר
ת.נ.צ.ב.ה
בונים אתרים שעובדים
השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.
כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים
