בעזרת השם יתברך

בהלכות קרייה בתורה מרן השולחן ערוך כתב:

קרה וטעה מחזירים אותו.

אפילו בדקדוק של אות אחת.

גם אם לא משתנה המשמעות.

(הרמא מסייג רק לאם משתנה העינין)

ובהלכות קריית המגילה כתב השולחן ערוך:

קרה וטעה אין צריך לחזור אפילו משתנה העינין (מחלוקת יש ויש).

לכאורה מה ההבדל. הרי גם הקריאה של שבת וגם המגילה שנהם זה דרבנן?

אז למה במגילה לא צריך לחזור?

אלה שכל השנה הגילוי הוא של מלך

ואוי ואבוי לעבד שקרא לפני מלכו וטעה.

שאז צריך להתבייש ולכן חייב לחזור.

לעומת זאת פורים הגילוי הוא של אהבה של אבא לבן,

וכשבן טועה, אבא מעביר,

לכן בקריית המגילה לא צריך לחזור,

ולפי זה יוצא שאדרבה עדיף לא לחזור,

שאז מתגלה אהבה ביתר עוז.