כח ההנהגה של בועז
"ולנעמי מודע לאישה איש מבית אלימלך ושמו בועז"
לכאו' צריך להבין: הרי שנינו במסכת בבא בתרא (דף צא:) "בועז הוא אבצן" שהיה שופט ישראל באותם הימים א"כ מדוע לא שתכירהו נעמי ורקמעתה נאמר שנודע לה אודותיו וגם שהיה מבית בעלה אלימלך? הנה ידוע שלכל אדם יש שוני מחברו ולימדונו "כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות" והנה דעתו של אלימלך הייתה שלא עליו חובה למחות בבני דורו ולפיכך ירד עם אשתו ובניו לחו"ל, ומאידך אבצן הוא בועז שהיה גם הוא גדול הדוק אחז לא כך , אלא "זו היא מידת סד'ום" וכופין עליה כאיתא שם בגמרא (דף יב.) ש"דור ישפוט את שופטיו" זו דרך רשע זה היה מעשיהם של אנשי סדום כאיתא במסכת סנהדרין (דף קט.) במעשה דאליעזר עבד אברהם ואש אחד עי"ש ישעיה הנביא קילל את ישראל י"ח קללות ולא נתקררה דעתו עד שאמר "ירהבו נער בזקן" אומרת הגמ' במסכת חגיגה (דף יג:) שהיו הנערים מזלזלין בכבוד הזקנים וכבר הורנו חז"ל שרחבעם בן שלמה ניטלה מלכותו שנטל עצת הילדים ועזב עצת הזקנים אמרו חכמים ז"ל במסכת סנהדרין (שם דף נב.) ש"סתירת זקנים בניין ובניין ילדים סתירה".
זהו דבר שנעמי חיפשה בבועז מידות נעלות – כח הנהגה על העם, ואז היא שלחה את רות אליו שישאנה שהיא יודעת מהו כבוד ה' בעולם שאינו כמו מחלון שנשאה בעודה גוייה, ולכן זכתה ויצא ממנה מלך המשיח ודוד המלך שקודם כל העמיד שטפטים הגונים שישפטו משפט ויהיה כבוד ה' בעולם. וזה היה כוחו של רות בפיה שאמרה לבועז שהיה לוקטת אחר הקוצרים, כך דוד כוחו בפיוו בפיו וכך הרג את גלית וכיום כח השיח שיבוא בבי"א כוחוטו בפיו וכ"כ בספר "אשיחה בחוקיך" ע"כ. (נהורא דמלכותא על מגילת רות)
