נראה שהטעם שמחמירים גם לא להרבות במאכלים, אף אם אין בהם בעיה בפסח, משום שפסח הוא זמן שאכלו לחם עוני, ועיקר עניינם היה "לכתך אחרי בארץ לא זרועה" לא בשביל להשיג איזה חומריות, ולכן זכו להיות דור דעה, אף שמתחילה היו הללו והללו עובדי ע"ז, וכמעט שלא היה שום הבדל בין מצרים שהיו בשיא הטומאה לבין ישראל, אבל על ידי שהלכו אחרי ה' בלי שום שאלות, ונתנו מדמם בשביל מצוות ברית, כמ"ש "ואומר לך בדמייך חי". לכן גם אנו מראים שטוב לנו עם המצוות, ומענגים את היו"ט בכמה דברים עיקריים ודיינו, ושו"ר כן בשם הגרי"א חבר.

ובזה יש ליישב מה שתמה היעב"ץ על האיסור הגורף של בני אשכנז, שלא לאכול קטניות לעולם. ואמר אי איישר חיילי אבטליניה, כיון שזה גורם למיעוט בעונג יו"ט. אבל לפימש"נ א"ש שכיון שבפסח עיקר ההחמרה היא לא בעונג יו"ט אלא בזהירות מהחמץ, כיון שפשוט שאם יתירו את הקטניות יהיו מי שיכשלו בחמץ, לכן אנו מראים שאנו עושים ככל יכולתנו שלא להכשל באיסור החמור של חמץ.

וביותר זה המצוה היחידה של אכילה בימינו שאין בהמ"ק קיים וע"כ נזהרים שלא לאכול כמעט מעבר למצות ובשר ויין שהם עיקר מצוות היום.